עדכון אחרון ב – יום שלישי, 30 ינואר 2024, 11:01 על ידי חדשות תל אביב
שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה אתמול עתירה של שישה מתושבי דרום-מזרח תל אביב, אשר ביקשו להורות לעירייה ולפיקוד העורף להציב בשכונותיהם מקלטים ציבוריים ומיגוניות אל מול טילי חמאס. מינץ קובע, כי אין עילה להתערבות בג"ץ במדיניות המקצועיים של פיקוד העורף, וכי העירייה פועלת בצורה נרחבת להבטחת תושבי תל אביב.
בג"ץ דחה אתמול את העתירה שהגישו תושבי דרום תל אביב נגד פיקוד העורף ועיריית תל אביב, בה דרשו להציב מיגון בדרום תל אביב, זאת בטענה שאין מיגון מספק בשכונות בדרום העיר. השופטים ציינו כי במדיניות המיגון הישראלית חל שינוי תפיסתי המתעדף מרחבים מוגנים בבתים על פני מקלטים ציבוריים. אמנם יש צורך במקלטים ציבוריים, אך אי הקמת מקלטים נוספים נעשתה כחלק משינוי מדיניות המיגון בישראל. עוד כתבו השופטים כי דרישת העותרים להציב ממ"דים ניידים נועדה בכדי שיהיה להם מקום להיות בו מוגנים בזמן שהם שוהים בביתם – למרות שהחוק מורה כי האחריות למיגון בבית פרטי תחול על בעליו.עוד כתבו השופטים כי דרישת העותרים להציב ממ"דים ניידים נועדה בכדי שיהיה להם מקום להיות בו מוגנים בזמן שהם שוהים בביתם – למרות שהחוק מורה כי האחריות למיגון בבית פרטי תחול על בעליו.
לסיכום כתבו השופטים: "שיקולים כבדי משקל עומדים ביסוד סירובם של המשיבים להציב מרחבים מוגנים ניידים בעיר ובשכונות העותרים. לשיקולים אלה אף מצטרפים נתונים מהם עולה כי השימוש הנעשה במרחבים המוגנים הציבוריים ברחבי העיר הוא מועט מאוד"."על כן, על רקע האמור; בהינתן תפיסת המיגון הקיימת וזמני ההתרעה הקצרים; ובשים לב לאמת המידה להתערבות בשיקול דעת הרשויות בעניינים מעין אלו כאמור לעיל – סירובם של המשיבים להציב מרחבים מוגנים ניידים ברחבי העיר אינו מגלה עילה להתערבותנו".השופטים הוסיפו: "חרף ההבנה למצבם ולחששם של העותרים, כפי שציינו המשיבים, ההתגוננות מפני האיום הרקטי הנשקף לאוכלוסייה האזרחית אינה מתמצה במיגון פיזי. המיגון הפיזי הוא מרכיב אחד בלבד ממכלול תפיסת ההתגוננות ומהמעטפת הביטחונית-צה"לית הרחבה, הכוללת גם את מרכיב ההגנה הפעילה – מערכת כיפת ברזל"."ואכן, בהתאם לנתונים שנאספו בידי המשיבים, מערכת זו מסכלת את רוב רובו של האיום הנשקף לכלל אזרחי ישראל ובזכותה התרחשו ברחבי העיר אירועי נפילות בודדים. כמו כן, פיקוד העורף מנהיג כאמור את מדיניות "הכי מוגן שיש" לבחירת המרחב המוגן התקני ביותר בזמן התרעה נתון".השופטים הסבירו כי "מדיניות זו מבהירה כי אמנם מקלט או מרחב מוגן דירתי הם אמצעי המיגון העדיפים, אך בהיעדרם הנחיות פיקוד העורף מאפשרות לכל אחד לבחור את המרחב הכי מוגן שניתן להגיע אליו בזמן ההתרעה. אף אם אין במבני המגורים בהם מתגוררים העותרים ושכניהם גרמי מדרגות אך המבנה כולל קירות העשויים מבטון או מבלוקים (ומהעתירה עולה כי לפחות חלק מהמבנים בשכונות הם אכן כאלה), לא נדרש לצאת לשטח פתוח אלא יש לבחור חדר פנימי ככל הניתן, בו יש כמות מינימלית של חלונות או דלתות ולהתרחק מחרסינות ומזכוכיות"."בעניין זה יצוין כי הן ממענה העירייה לפנייה המוקדמת של העותרים והן מתגובת משיב 1 לעתירה עולה כי הם נכונים לסייע באיתור המרחב "הכי מוגן שיש" במבנים השונים ובאפשרות העותרים ותושבי שכונותיהם לפנות אליהם בעניין".כזכור, בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד פירון על ידי תושבי שכונות כפר שלם, ידידיה הארגזים ועזרא, נכתב כי "מדובר במחדל של ממש בהימנעותם של המשיבים, הגורמים המוסמכים לפי חוק ההתגוננות האזרחית, לקיים חובתם להגן על העותרים מפי ירי רקטות, מחדל בו מגלגל כל אחד מן המשיבים את האחריות לפתחו של האחר".