עדכון אחרון ב – יום שני, 23 ספטמבר 2024, 8:54 על ידי חדשות תל אביב
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי לא תותר קיום תפילות בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי בעיר תל אביב ביום הכיפורים. ההחלטה, שהתבססה על עקרונות חוקתיים ועל שיקולים משפטיים, עוררה דיון ציבורי נרחב והציפה סוגיות של חופש דת וחופש שוויון במרחב הציבורי.
סגן נשיא בית המשפט, השופט ארז יקואל, קיבל באופן חלקי את עתירת ארגון "ראש יהודי" נגד עיריית תל אביב בעניין קיום תפילות במרחב הציבורי ביום הכיפורים. בפסיקתו, השופט יקואל קבע כי עיריית תל אביב לא שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים הנדרשים להחלטה למנוע את קיום התפילות במרחב הציבורי באופן כללי, והורה לעירייה לשקול מחדש את ההחלטה.
לפי השופט יקואל, העירייה לא בחנה באופן מספק את האיזונים הנדרשים בין זכויות הציבור הדתי והחילוני, וכן את האפשרות לאפשר קיום תפילות במרחב הציבורי תחת תנאים מסוימים, כגון אי-הפרדה מגדרית. השופט הדגיש כי יש לשמור על עקרון השוויון ועל חופש הדת, תוך הקפדה על כך שהציבור הכללי לא יפגע.
החלטה זו מגיעה בעקבות המאבק בין גורמים דתיים בעיר לבין עמדת עיריית תל אביב, שהתנגדה להקמת מתחמי תפילה בהפרדה מגדרית בשטחים ציבוריים. ארגון "ראש יהודי" טען כי מדובר בפגיעה בזכות חופש הפולחן של הציבור המסורתי, שביקש לקיים את התפילות כהלכתן, בעוד העירייה טענה כי יש לשמור על אופיו הציבורי והפלורליסטי של המרחב הציבורי בעיר.
פסיקת השופט יקואל יוצרת איזון מסוים בכך שהיא לא מקבלת את עמדת העותרים במלואה, אך כן מכירה בכך שהעירייה לא שקלה את מכלול השיקולים הדרושים בהחלטתה למנוע תפילות באופן גורף.
עיקרי פסק הדין
בית המשפט קבע כי אין לאפשר תפילות בהפרדה מגדרית ברחובות העיר, אך הנחה את עיריית תל אביב לשקול בחיוב מתן היתרים לתפילות ללא הפרדה מגדרית. בנימוקי פסק הדין, השופט הדגיש כי החלטת העירייה לא חורגת ממתחם הסבירות המקובל, והיא מבוססת על מקורות חוקתיים ברורים, העוסקים בעיקרם בזכויות שוויון ובזכויות הציבור במרחב הציבורי.
השופט ציין כי לא נמצאו סימנים לכך שההחלטה התקבלה מתוך שרירותיות, אפליה או חוסר מידתיות. כלומר, העירייה שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים והגיעה להחלטה שלא לאפשר תפילות עם הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, מתוך ראיית כלל הציבור ושמירה על עקרונות שוויון ושמירת הסדר הציבורי.
תגובת העותרות וארגון "ראש יהודי"
העותרות וארגון "ראש יהודי" הביעו אכזבה מההחלטה וטענו כי מדובר בפסיקה הפוגעת בציבור המסורתי והדתי. לדבריהם, ההחלטה מונעת מאלפי חילונים ומסורתיים המעוניינים להתפלל ביום הכיפורים בהתאם למסורת ישראל את האפשרות לעשות זאת במרחב הציבורי, אפילו לשעות ספורות ביום החשוב הזה. הם הדגישו כי מדובר בצורך הלכתי, והעדר האפשרות לקיים תפילות בהפרדה מגדרית מהווה פגיעה בזכויותיהם הדתיות.
שאלת השוויון במרחב הציבורי
הסוגיה המרכזית בפסק הדין עוסקת בשאלה כיצד ניתן לאזן בין חופש הדת לבין עקרון השוויון במרחב הציבורי. מצד אחד, ישנה דרישה לאפשר לקבוצות דתיות לקיים את פולחן הדת שלהן בהתאם להלכה, הכוללת הפרדה מגדרית בתפילות. מצד שני, עומדת הדרישה לשמור על עקרונות של שוויון במרחב הציבורי, שבו לכל אדם יש זכות להימנע מהפרדה כפויה על בסיס מגדרי.
השלכות עתידיות
ההחלטה עשויה להוות תקדים משפטי בנוגע לאופן שבו רשויות מקומיות ינהגו בסוגיות דומות בעתיד. בעוד שחופש הדת מהווה זכות יסוד בישראל, על רשויות המדינה להבטיח שהמרחב הציבורי יישאר פתוח ונגיש לכלל האוכלוסייה, ללא הבחנה על רקע מגדרי או דתי.
פסק הדין מציב אתגר בין הצורך לכבד את המסורת והדת של חלק מהציבור לבין שמירה על מרחב ציבורי שוויוני ופתוח לכולם. ההחלטה של בית המשפט המחוזי אמנם מגבילה את האפשרות לקיים תפילות בהפרדה מגדרית, אך במקביל מאפשרת לקיים תפילות במרחב הציבורי בתנאים של שוויון, מה שמעלה את הצורך להמשיך בדיון ציבורי על האיזון בין חופש הדת לחופש השוויון במרחב הציבורי.