ברצלונה מנתקת יחסים עם ישראל ומשעה את ברית הערים התאומות עם תל אביב

עירית תל אביב

מועצת עיריית ברצלונה אישרה באופן רשמי ניתוק מקיף של קשריה המוסדיים עם מדינת ישראל, ובכלל זה השעיית הסכם הערים התאומות עם תל אביב. ההחלטה התקבלה בתנאי של כיבוד מלא של המשפט הבינלאומי וזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה, ועוררה הדים בינלאומיים.

מהלך חסר תקדים: התנתקות ברצלונה מהקשרים עם ישראל ותל אביב

מועצת עיריית ברצלונה, בירת קטלוניה בספרד, אישרה בסוף השבוע האחרון מהלך דרמטי וחסר תקדים: ניתוק מוחלט של כלל קשריה המוסדיים עם מדינת ישראל. במסגרת ההחלטה, הושעה גם הסכם הערים התאומות ארוך השנים עם תל אביב, שנחתם בשנת 1998 במטרה לטפח דיאלוג, שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי, וקידום הבנה הדדית. על פי ניסוח ההחלטה, הקשרים יחודשו רק לאחר שיובטח “כיבוד מלא של המשפט הבינלאומי ושל זכויות האדם של העם הפלסטיני ברצועת עזה”. החלטה זו מצטרפת לשורת מהלכים פוליטיים של רשויות מקומיות בעולם, המבטאות עמדה נוקבת ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ההחלטה קוראת להקפאה מוחלטת של היחסים עם הממשלה הנוכחית בישראל, ומרחיקה לכת אף מעבר לכך. היא דורשת הפסקה של קשרים עם חברות המזוהות עם ישראל, ובנוסף, כוללת איסור על עגינת אוניות הנושאות נשק לישראל בנמל ברצלונה – אחד הנמלים הגדולים והחשובים בים התיכון. צעד זה מתווסף לפעילות ענפה של ארגוני סולידריות עם הפלסטינים בברצלונה, שהפעילו לחץ משמעותי על הרשות המקומית לנקוט עמדה ברורה בסוגיה. תגובת חמאס, שבירכה באופן רשמי את ברצלונה על ההחלטה, מדגישה את ההקשר הפוליטי העמוק של המהלך ואת משמעותו בעיני גורמים שונים באזור הסכסוך.

השלכות המהלך: מדיניות חוץ עירונית והדיפלומטיה הבינלאומית

החלטת מועצת ברצלונה מעלה שאלות רבות לגבי היכולת והלגיטימיות של רשויות מקומיות לנקוט עמדות עצמאיות בתחום מדיניות החוץ, הנחשב בדרך כלל לתחום אחריותן הבלעדי של ממשלות לאומיות. מהלכים מסוג זה, המכונים לעיתים “דיפלומטיה עירונית” או “מדיניות חוץ עירונית”, משקפים לעיתים קרובות פער בין עמדת הממשלה המרכזית לבין עמדות של גורמים מקומיים, מובילים להשלכות דיפלומטיות ומדיניות רחבות יותר. בעוד ממשלת ספרד נוקטת עמדה מורכבת ודיפלומטית יותר ביחס לסכסוך, מועצת העיר ברצלונה בחרה במדיניות ישירה וחד-צדדית.

עבור תל אביב, השעיית הסכם הערים התאומות מהווה מכה תדמיתית ועלולה להשפיע על שיתופי פעולה עתידיים בתחומי התרבות, האקדמיה והכלכלה. הסכמי ערים תאומות נועדו לטפח קשרים בין-לאומיים, לחזק את ההבנה התרבותית ולהקל על שיתופי פעולה במיזמים שונים, והשעייתם מהווה הצהרה פוליטית חריפה. אף שייתכן שההשפעה הכלכלית המיידית אינה דרמטית, המסר הסמלי עלול להדהד ולהשפיע על יחסי תל אביב עם ערים נוספות ברחבי אירופה, בפרט במקומות שבהם קיימת תמיכה רחבה יותר בתנועות פרו-פלסטיניות.

תגובות וביקורת: ההחלטה מעוררת מחלוקת

בישראל, ההחלטה של עיריית ברצלונה עוררה תגובות נזעמות מצד גורמים רשמיים וארגונים פרו-ישראליים. רבים רואים בה מהלך בעל אופי אנטי-ישראלי מובהק, המהווה חלק מקמפיין הדה-לגיטימציה הנרחב נגד ישראל. הם טוענים כי ההחלטה פוגעת בסיכויים לדיאלוג ופיוס, וכי היא מתעלמת מהמורכבות של הסכסוך ומהאתגרים הביטחוניים הניצבים בפני ישראל. גורמים אלו מצביעים על כך שהתנתקות חד-צדדית והחרמות אינם תורמים לקידום שלום אלא רק מפלגים ומקצינים עמדות.

יתר על כן, יש הטוענים כי החלטה מסוג זה מטילה ספק ביעילותה של דיפלומטיה עירונית כאשר היא משמשת ככלי למאבק פוליטי במקום לקידום שיתוף פעולה. ההיבטים המשפטיים של איסור עגינת ספינות נושאות נשק בנמל, למשל, עלולים להיתקל בקשיים משפטיים ולעורר חיכוך עם המדיניות הלאומית של ספרד. על אף שבנקים ספרדיים המשיכו בפעילות עם מוסדות ישראליים גם לאחר הכרזות דומות בעבר, הסכנה התדמיתית והפוטנציאל לשיבוש קשרים עתידיים נותרה בעינה. ההחלטה של ברצלונה משקפת את המאבקים הפוליטיים והאידיאולוגיים המתרחשים גם ברמה העירונית, ומעידה על מורכבות הדיאלוג סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזירה הבינלאומית.

כתיבת תגובה

חדשות