כוחות צבא אמריקניים בשיתוף פעולה עם בעלות ברית באזור השלימו פריסת כוחות אסטרטגית המקיפה את שטחי הרפובליקה האסלאמית מכל עבריה נושאות מטוסים מפציצים חודרי בונקרים ומערכי לוחמה אלקטרונית מוצבים בנקודות מפתח לקראת פקודת תקיפה אפשרית נגד יעדי טילים ומתקני גרעין
המצור הצבאי על איראן מגיע לנקודת הכרעה
המתח הביטחוני במזרח התיכון הגיע בסוף השבוע לרמת שיא שלא נראתה מזה עשורים, כאשר צבא ארצות הברית השלים למעשה את פריסת כוחותיו בטבעת המקיפה את איראן. על פי דיווחים ונתוני פריסה, הכוחות האמריקניים פועלים כעת במבנה של כיתור צבאי מלא, המאפשר תגובה רב-זרועית ומהירה נגד יעדים אסטרטגיים בתוך המדינה. המהלך מתבצע בתיאום הדוק עם מערכי ההגנה של צה”ל, אשר השלים אף הוא את הכנותיו לקראת תרחישים של מתקפה משולבת. הלחץ המדיני והצבאי מופעל במקביל לדיווחים על חוסר יציבות פנימי עמוק בתוך איראן, המערער את אחיזת המשטר.
כיצד נבנה המערך האווירי והימי בגזרה המערבית והמזרחית?
בגזרה המערבית, הממוקדת בשטח ירדן, רוכזו עשרות מטוסי קרב מסוג F-15E המיועדים למשימות תקיפה מדויקות של מטרות קרקעיות. בסיס חיל האוויר “מוואפק א-סלאטי” משמש כנקודת המוצא המרכזית לתמיכה אווירית ולפעולה מיידית. במקביל, בגזרה המזרחית הפועלת מהים הערבי ומהמפרץ, מוצבות שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים: ה”אברהם לינקולן” וה”תיאודור רוזוולט”. כלי שיט אלו נושאים עליהם כ-140 מטוסי קרב, כולל מטוסי חמקן מתקדמים מסוג F-35 ומערכי לוחמה אלקטרונית המסוגלים לשתק את מערכות המכ”ם וההגנה האווירית האיראניות.
אילו יכולות תקיפה אסטרטגיות מוצבות באוקיינוס ההודי?
האגף הדרומי של הכיתור האמריקני מתבסס על האי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי. לאחרונה דווח על תנועה מוגברת של מטוסי תובלה וציוד לוגיסטי לבסיס זה, המשמש כנקודת הזנקה למפציצים כבדים ארוכי טווח מסוג B-52 ו-B-2. מפציצים אלו מצוידים בחימוש ייעודי חודר בונקרים, דוגמת ה-GBU-57, שנועד להשמיד מתקנים תת-קרקעיים מבוצרים. נוכחותן של פלטפורמות אלו מעניקה לצבא ארצות הברית יכולת השמדה של אתרי גרעין ובסיסי טילים הממוקמים בעומק ההר, תוך עקיפת מערכות ההגנה הקונבנציונליות של משמרות המהפכה.
מהם היעדים המרכזיים של תרחיש המתקפה המשולבת?
גורמי ביטחון מעריכים כי במקרה של עימות ישיר, המטרות הראשוניות יכללו את תשתיות הטילים הבליסטיים של איראן, אתרי שיגור הכטב”מים ומתקני הגרעין המרכזיים. הפעילות הצבאית צפויה לכלול תקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית בשלב הראשון, כדי לעוור את מערכות הפיקוד והשליטה בטהראן. במקביל, מדינות נוספות באזור נוקטות בצעדים הגנתיים; משרד ההגנה הבריטי הודיע על הצבת מטוסי קרב מסוג “טייפון” בקטאר כחלק מהיערכות למניעת הסלמה אזורית. הפריסה הנוכחית נחשבת לרחבה ביותר מאז יוני 2024, מה שמעיד על רצינות הכוונות של הממשל בוושינגטון.
כיצד מגיב הממשל האמריקני למצב המתוח באזור?
הנשיא טראמפ התייחס להתפתחויות האחרונות בניסוחים עמומים אך מאיימים, כשהוא מציין כי העזרה בדרך וכי אינו מעוניין לפרט על הצעדים המבצעיים המתוכננים. במישור הדיפלומטי, וושינגטון מפעילה לחץ כבד על מדינות השכנות לאיראן; דווח על איומים בסנקציות כלפי פוליטיקאים בעיראק במטרה למנוע השפעה של מיליציות פרו-איראניות על הממשלה הבאה. בנוסף, קיימת הערכה בקרב בירות האזור כי מהלכי הנורמליזציה בין סעודיה לישראל הוקפאו בשל חוסר היציבות והאפשרות למלחמה כוללת, מה שמשנה את פני המפה הגיאופוליטית.
מהו היקף הדיכוי והנפגעים בתוך שטח איראן?
בעוד המתיחות הצבאית גוברת מחוץ לגבולותיה, איראן מתמודדת עם גל מחאות פנימי שזוכה לדיכוי אלים במיוחד. האו”ם הגדיר את הדיכוי הנוכחי כקטלני ביותר מאז המהפכה ב-1979, עם הערכות רשמיות המדברות על כ-20,000 הרוגים. עם זאת, מקורות אופוזיציה ואיראנים בלתי רשמיים טוענים כי מספר ההרוגים האמיתי עשוי לעלות על 40,000 איש. על פי עדויות המגיעות מהשטח, המשטר מציב תנאים דרקוניים למשפחות המבקשות לקבור את מתיהן, כולל דרישה להצהיר כי יקיריהן נהרגו על ידי “טרוריסטים” חיצוניים או תשלום קנסות כבדים עבור התחמושת ששימשה להריגתם.
העדויות מאיראן מתגברות:
המרכז הבינלאומי לזכויות אדם טוען כי כ־43,000 בני אדם נהרגו, כ־10,000 התעוורו וכ־350,000 נפצעו. לטענת הארגון, הנתונים מבוססים על חקירות שטח, אימות תיעודים ועדויות.
האם קיים חשש מהתערבות של גורמים אזוריים נוספים?
ההיערכות הצבאית מתחשבת גם באפשרות של התערבות מצד מדינות נוספות באזור. קיימות הערכות כי טורקיה בוחנת מקרוב את מצבו של המנהיג העליון חמינאי ואת יציבות המשטר, מתוך כוונה להרחיב את השפעתה במקרה של קריסת השלטון בטהראן. החשש הוא כי ואקום שלטוני באיראן יוביל לניסיונות של גורמים קיצוניים להקיף שוב את ישראל בארגוני שלוחה (פרוקסי) חדשים. לכן, הפעילות האמריקנית בשיתוף עם מערכי הלוגיסטיקה בקטאר ובישראל נועדה לא רק להרתעת איראן, אלא גם למניעת התעצמות של כוחות רדיקליים נוספים במרחב.
ימים דרמטיים לפנינו.
עדכון – חברת התעופה ההולנדית KLM ביטלה במפתיע את שתי טיסות הלילה הקרובות שלה היום ומחר. בשלב זה הסיבה עדיין לא ברורה. גם אייר פרנס AIR ERANCE וקיי אל אם KLM מבטלות טיסות לישראל עד יום ראשון למרות שאין התרעות ברורות או הצהרות ברורות לגבי המערכה מול איראן. אייר פראנס על רקע המתיחות – מבטלים את הטיסות לתל אביב והאזור. דוברות אל על: השמועות ברשת הערב על הזזת מטוסי אלעל לקפריסין ויוון – שקריות. חברת התעופה SWISS מקבוצת לופטהנזה מבטלת את טיסתה לתל אביב הערב.
20:34 – דיווח: הנשיא טראמפ ובכירי הממשל יורדים לחדר המצב בבית הלבן לכאורה בעקבות הסופה שפוקדת את ארה”ב. הנשיא טראמפ ביטל את הגעתו למעונו במאר-א-לאגו כמדי סוף שבוע וישאר בוושינגטון.
22:20 – אין חריג במרחב האווירי של ישראל בשעה זו.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com
פוסטים קשורים לנושא:
לוחות הזמנים של ארה”ב לקראת תקיפה אפשרית במתקני הגרעין האיראניים: ניתוח מקיף 
יום שלישי 17/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים יום שבת 21/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים ישראל במצב חירום: מתקפת מנע הוכרזה נגד איראן – עדכונים שוטפים המתקפה הישראלית באיראן החלה – עדכונים שוטפים יום חמישי 19/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים יום ראשון 22/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים יום שלישי 24/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים יום שני 16/6/2025 המערכה מול איראן – עדכונים שוטפים