הדיון הציבורי סביב נושא תפילות במרחב הציבורי בהפרדה מגדרית שב למרכז הבמה לקראת החגים, על רקע שינויים משפטיים ודיון ערכי מתמשך בין חופש הדת לעקרון השוויון.
המאבק על המחיצות בכיכרות תל אביב
שנתיים לאחר העימותים סביב קיום תפילות יום כיפור עם הפרדה בכיכר דיזנגוף, הסוגיה שב ומעסיקה את הציבור ואת בתי המשפט לקראת החגים המתקרבים. האירועים החלו כאשר ארגונים דתיים ביקשו לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, כפי שנהוג בבתי כנסת, ואילו עיריית תל אביב-יפו אסרה על כך בהתאם לחוקי העזר שלה. החלטה זו עוררה זעם בקרב גורמים דתיים ועוררה מחלוקת ציבורית חריפה, כאשר מוחים משני הצדדים הפגינו בזירה, והדיון התרחב עד מהרה לזירה המשפטית.
מבית המשפט המחוזי לבג”ץ: הדילמה המשפטית
לאחר שעתירת ארגוני הדת נגד החלטת העירייה נדחתה בבית המשפט המחוזי, המקרה הגיע לבית המשפט העליון. בהחלטה הראשונית, דחה גם בית המשפט העליון את הערעור ותמך בעמדת העירייה, אשר גרסה כי הפרדה במרחב הציבורי הפתוח מנוגדת לעקרון השוויון. עם זאת, התפנית הגיעה לאחר עתירה נוספת שהוגשה על ידי ארגוני קירוב ופעילים חברתיים, שהצליחה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולאפשר את קיום התפילות בהפרדה. פסיקה זו שינתה באופן מהותי את המצב המשפטי הקיים והפכה את האפשרות להציב מחיצות תפילה במרחב הציבורי לכשרה, תוך מתן דגש על כך שאין לכפות על איש להשתתף בתפילה מופרדת.
בין סמכות לרצון: עמדות מנוגדות בדיון
אחד הקולות הבולטים שהביעו תמיכה בזכותם של הציבור הדתי לקיים תפילות בהפרדה הוא של ד”ר יעקב בן שמש, חוקר ומרצה למשפט. במסגרת מחקר מקיף שערך בנושא, הציג בן שמש את עמדתו כי אין סתירה בין עקרון השוויון לבין מתן לגיטימציה לקיום אירועים בהפרדה מגדרית, כל עוד הם מתקיימים על בסיס וולונטרי. הוא טען כי מניעת אפשרות זו פוגעת בחופש הדת של הציבור המעוניין בכך, וכי ראיית ההפרדה כפעולה פוגענית היא תפיסה ליברלית-חילונית שאינה רלוונטית לציבור המסורתי. לדבריו, יש לכבד את בחירתן של נשים דתיות המעוניינות במסגרת כזו, שכן עבורן מדובר בדרך חיים ולא בכפייה.
הדילמה מנקודת מבט חברתית
מנגד, הארגונים המתנגדים להפרדה מגדרית במרחב הציבורי גורסים כי היא פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות של נשים וכי היא מהווה ביטוי להדרתן. הם טוענים כי גם אם ההפרדה היא וולונטרית לכאורה, היא יוצרת הפרדה לא שוויונית בין המינים ומנרמלת הדרת נשים במרחב הציבורי. לדבריהם, יש להבחין בין בתי תפילה פרטיים, בהם מתקיימת הפרדה מסורתית, לבין כיכרות ורחובות ששייכים לכלל הציבור. הקונפליקט החברתי בין הקבוצות מתקיים על רקע רחב יותר של מאבקים ערכיים בישראל, בהם עולה השאלה עד כמה יש לאפשר למנהגים דתיים מסוימים להשפיע על אופי המרחב הציבורי המשותף.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com
פוסטים קשורים לנושא:
בית המשפט פסק לא תותר תפילה בהפרדה בתל אביב 
העירייה דחתה הצעת הפשרה לתפילות יום כיפור 
האם יתקיימו תפילות יום כיפור בהפרדה ברחובות תל אביב? עיריית תל אביב -לא יהיו בחגים תפילות בהפרדה מגדרית פיזית הדיון סביב תפילות בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי בתל אביב פסק הדין שהסעיר את תל אביב: האם העירייה פגעה בזכויות המתפללים? מדד החופש 2024 היכן תל אביב בית המשפט העליון: תתאפשר תפילה בהפרדה ביום כיפור בתל אביב חולדאי בביקורת על החלטת בית המשפט העליון על תפילה בהפרדה בתל אביב