כוחות הביטחון פעלו בוואדי אבו קטיבה בחברון והרסו את מקום מגוריו של עבד אלרחים עפיף גודת הימוני, אחד מהמעורבים בפיגוע הירי הקטלני שאירע בתחנת הרכבת הקלה בתל אביב-יפו. הפיגוע גבה את חייהם של שבעה בני אדם וגרם לפציעתם של 14 אזרחים וחיילת צה”ל.
מבצע הריסת בית המחבל בחברון: צה”ל פועל להרתעת טרור
במהלך שעות הלילה, יצאו כוחות צבא הגנה לישראל, ובכללם לוחמי חטיבת יהודה וכוחות מיוחדים מיחידת יהל”ם, למבצע הריסת ביתו של המחבל עבד אלרחים עפיף גודת הימוני. המבנה, השוכן בוואדי אבו קטיבה הסמוך לעיר חברון, פוצץ באופן מבוקר. פעולה זו בוצעה כחלק ממדיניות התגובה לפיגועי טרור, שמטרתה הרתעה ופגיעה בתשתיות התומכות במחבלים. על פי הודעת דובר צה”ל, המחבל הימוני סייע בביצוע פיגוע הירי הקטלני שאירע ב-1 באוקטובר 2024 בתחנת הרכבת הקלה ביפו.
הריסת בתי מחבלים היא כלי ענישה שנועד לשדר מסר ברור למפגעים פוטנציאליים ולסביבתם הקרובה בדבר המחיר שישולם על מעורבות בטרור. הכוחות הצבאיים הגיעו למבנה בשעות החשיכה, כיתרו אותו ופינו את דייריו טרם הפיצוץ. צה”ל הדגיש כי כוחות הביטחון ימשיכו לפעול לסיכול טרור ולמיצוי הדין עם כל מחבל שפגע באזרחים ובכוחות הביטחון.

פרטי הפיגוע הרצחני בתחנת הרכבת הקלה ביפו
הפיגוע, שאירע ב-1 באוקטובר 2024, התרחש בסמוך לתחנת הרכבת הקלה בשדרות ירושלים שביפו. המחבל עבד אלרחים עפיף גודת הימוני, יחד עם מחבלים נוספים, פתח במסע ירי קטלני לעבר עוברי אורח ונוסעים. הפיגוע גבה את חייהם של שבעה בני אדם, אזרחים ישראלים וזרים, וגרם לפציעתם של 14 אזרחים נוספים וחיילת צה”ל אחת.
על פי פרטי החקירה, המחבלים פתחו בירי מסיבי ובלתי מובחן, במטרה לגרום למספר רב ככל האפשר של נפגעים. האירוע התרחש באחד ממרכזי העיר השוקקים, וגרם לבהלה וזעזוע רב בקרב הציבור. כוחות ביטחון, כולל שוטרים, לוחמי מג”ב, סיירי ביטחון עירוניים ואזרחים חמושים, הגיעו במהירות לזירה ופעלו לנטרול המחבלים ולסיוע לנפגעים. הפיגוע ביפו הדגיש שוב את האיום המתמשך של הטרור על מרכזי הערים בישראל ואת הצורך בדריכות מבצעית מתמדת.
ההיסטוריה של מדיניות הריסת בתי מחבלים והוויכוח סביבה
מדיניות הריסת בתי מחבלים היא כלי ששימש את מדינת ישראל עוד לפני הקמתה הרשמית, בתקופת המנדט הבריטי, ומיושם גם במדינות נוספות בעולם המתמודדות עם טרור. מטרתה העיקרית של המדיניות היא הרתעה – יצירת משוואת מחיר-תועלת שלילית עבור מחבלים פוטנציאליים, שתגרום להם ולמשפחותיהם לשקול מחדש את מעשיהם. התפיסה היא שהפגיעה הישירה בנכסיה של משפחת המחבל, ובכך בחיי היומיום שלה, תייצר לחץ חברתי פנימי בתוך הקהילה הפלסטינית נגד ביצוע פיגועים.
במשך השנים, מדיניות זו ידעה עליות ומורדות ביישום ובאפקטיביות שלה. במהלך האינתיפאדה השנייה (בין השנים 2000 ל-2005), הופסקה הריסת בתים באופן גורף בעקבות מסקנות ועדה צבאית מיוחדת שהוקמה לבחינת הנושא. הוועדה קבעה כי האפקט ההרתעתי של המדיניות אינו מובהק דיו, וכי היא עלולה אף להוביל לאפקט הפוך של הסלמה, כעס, וטרור נקמני על ידי קרובי משפחה וחברים של המחבל. בנוסף, עלו חששות לגבי היבטים משפטיים ומוסריים של ענישה קולקטיבית, כאשר בני משפחה שאינם מעורבים בטרור משלמים את המחיר.
עם זאת, בעקבות גל פיגועים חמור שאירע בשנת 2014, חודשה המדיניות באופן חלקי, והיא מיושמת מאז באופן סלקטיבי במקרים של פיגועים קטלניים במיוחד, ובעיקר כאשר המחבל נהרג במהלך הפיגוע או נתפס. תומכי המדיניות מצביעים על מחקרים וניתוחים המראים כי יש לה אפקט הרתעתי ממשי, וכי היא תורמת להפחתת מספר הפיגועים לאורך זמן. הם מדגישים כי המחבלים לעיתים קרובות פועלים מתוך תמיכה סביבתית, וכי פגיעה בתא המשפחתי והקהילתי של המחבל היא חלק בלתי נפרד מהלחימה בטרור, במיוחד לאור העובדה שארגוני הטרור מעודדים פיגועים ומשלמים “משכורות” למשפחות מחבלים.
במקרה של הימוני, הריסת הבית מצטרפת לשורת פעולות נוספות הננקטות על ידי מערכת הביטחון במטרה למנוע את הפיגוע הבא, להיאבק בטרור ולמצות את הדין עם מבצעיו ועם המסייעים להם. מדובר במאבק מתמשך ומורכב הדורש שילוב של פעולות הגנתיות, מודיעיניות, התקפיות וכלכליות-חברתיות, במטרה לצמצם את המוטיבציה והיכולת לבצע פיגועים.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com.