הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד עשרה בני משפחה מיפו, בהם אוסמה זיתונה, מבעלי חברת השמירה ששלטה במאות אתרי בנייה. נטען כי הנאשמים הפעילו פירמידה של חברות קש לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות, קיזוז מסים והלבנת הון בהיקף של למעלה מ-230 מיליון שקלים. המדינה דורשת חילוט של עשרות נכסי נדל”ן יקרים בבעלות המשפחה.
פרשת “מוקד יפו”: הונאה כלכלית שיטתית
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום נגד עשרה נאשמים, כולם בני משפחה אחת מיפו, בגין הונאה כלכלית מתוכננת שבוצעה לכאורה על חשבון הקופה הציבורית בהיקף של מאות מיליוני שקלים. במרכז הפרשה עומדת חברת “מוקד יפו”, אשר סיפקה שירותי שמירה ואבטחה לכ-400 אתרי בנייה, כולל חברות בנייה מהגדולות במשק.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית, בראש התוכנית העבריינית עמד אוסמה זיתונה, הבעלים והמנהל של “מוקד יפו”. הוא ובני משפחתו מואשמים כי פעלו להונות את רשויות המס באמצעות מערך מתוחכם של חברות קש פיקטיביות, שהפיצו חשבוניות כוזבות וקיזזו מס תשומות בסכומי עתק.
פירמידה של חברות קש וראשי אזורים ב”שחור”
נטען כי הונאת המס בוצעה באמצעות שני ערוצי פעולה עיקריים: האחד, תשלום “שחור” ל”ראיסים” – ראשי אזורים שהפעילו שירותי שמירה בפועל באתרי הבנייה, מבלי לדווח על שכרם לרשויות המס. הערוץ השני, שנועד לכסות פעילות זו, כלל שרשרת של חברות קש וקבלני משנה פיקטיביים שיצרו כיסוי חשבונאי כוזב.
על פי האישום, “מוקד יפו” התקשרה עם חברת “קוג’ק שירותי שמירה ואבטחה” כקבלן משנה, אף על פי ששתי החברות נוהלו בפועל כישות אחת על ידי אוסמה זיתונה. “קוג’ק” עצמה התקשרה עם “לייגר”, שהתקשרה עם חברות קש נוספות דוגמת “כח המדבר” ו”סיירת חץ”. נטען כי כל החברות בשרשרת, למעט הליבה המנהלת, שימשו אך ורק להפצת חשבוניות פיקטיביות לצורך ניכוי מע”מ בעשרות מיליוני שקלים, ללא קשר לעבודת השמירה שבוצעה בפועל על ידי הראיסים.
היקפי העבירה המיוחסים לאוסמה זיתונה, שלטענת הפרקליטות עמד בראש המערך כולו, נאמדים בכ-230 מיליון שקלים. כתב האישום מפרט כיצד בין השנים 2018 ל-2021 ניכו אוסמה, בנו עבד אל רחמן ואחיו דאוד זיתונה, חשבוניות פיקטיביות בסכום של 127 מיליון שקלים, וקיזזו באמצעותן מס תשומות של 18 מיליון שקלים. בהמשך השרשרת, נטען כי הנאשמים איימן ואימאן אנטילי הוציאו חשבוניות כוזבות בסך 104 מיליון שקלים, שאפשרו קיזוז מס נוסף של 15 מיליון שקלים. בסך הכל, עשרת הנאשמים מואשמים בהלבנת הון ובקיזוזי מס בהיקפי עתק.
דרישה לחילוט נכסים: נדל”ן בשווי מיליונים
במקביל להגשת כתב האישום, המדינה הגישה בקשת חילוט רכוש בשווי המוערך במאות מיליוני שקלים. במסגרת זו, דורשת הפרקליטות להפקיע את זכויות הנאשמים בעשרות נכסי נדל”ן יקרים הפזורים ברחבי הארץ.
לשם הדוגמה, לאוסמה זיתונה עצמו מיוחסות זכויות ב-17 קרקעות ונכסים שונים בערים מרכזיות דוגמת תל אביב, הרצליה, רחובות וטבריה. שווי בית המגורים שלו לבדו הוערך בכ-10 מיליון שקלים בשנת 2018. בנוסף לנכסי הנדל”ן, הפרקליטות מבקשת לחלט רכוש נוסף הכולל מכוניות יוקרתיות, שעונים, פוליסות ביטוח וזכויות בחברות.
תגובת הנאשמים: “בסיס החשדות רעוע”
החקירה בפרשה נוהלה במשך תקופה ארוכה על ידי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל”כ) בלהב 433, יחד עם רשות המסים. עורכי דין המייצגים חלק מהנאשמים, דוגמת איימן אנטילי וחברת “לייגר”, טוענים כי בסיס החשדות שהוצגו במהלך השימוע רעוע, הן מההיבט המשפטי והן מההיבט הכלכלי, וכי חברתם סיפקה שירותים ללקוחות מובילים במשק. הם הביעו ביטחון כי בית המשפט יזכה את מרשיהם מכל אשמה.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com


