לוחות הזמנים של ארה"ב לקראת תקיפה אפשרית במתקני הגרעין האיראניים: ניתוח מקיף

עדכון אחרון ב – יום שני, 7 אפריל 2025, 21:57 על ידי חדשות תל אביב

ההיסטוריה של החודשים האחרונים במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית מצביעה על מתיחות גוברת בין ארצות הברית לאיראן, בעיקר סביב תוכנית הגרעין האיראנית המתקדמת. לאור הכשלים של הסכמים קודמים וההתקדמות הבלתי פוסקת של איראן בהעשרת אורניום, עולה ביתר שאת האפשרות שארה"ב תשקול פעולה צבאית כנגד מתקני הגרעין האיראניים. מאמר זה ינתח את לוחות הזמנים האפשריים של ארה"ב לקראת תקיפה כזו, תוך התייחסות לבניית הכוח האמריקאית באזור, האפשרויות השונות לתקיפה, השותפים האפשריים, חלקה של ישראל, כוחות הפרוקסי של איראן ותגובתם הצפויה, כמו גם השלכות התקיפה על העולם.

נתניהו טס לוושינגטון באופן בהול

נסיעתו של נתניהו באופן בהול לוושינגטון כנראה אינה רק על רקע המכסים שהטיל טראמפ על מדינות העולם ומקורות מוסרים שכנראה השיחה תתמקד במשבר עם איראן.

בניית הכוח האמריקאית באזור: מסר ברור של נחישות

בחודשים האחרונים ניכרת תנועה ערה של כוחות צבא אמריקאים אל המזרח התיכון ואזורים סמוכים. פריסת כוחות זו נועדה לשלוש מטרות עיקריות: הרתעה של איראן וגרורותיה, הגנה על אינטרסים אמריקאים ושל בעלות ברית באזור, וכן יצירת אופציה צבאית אמינה במידה והמאמצים הדיפלומטיים ייכשלו.

• נוכחות ימית מוגברת: ארצות הברית הגבירה משמעותית את נוכחותה הימית במפרץ הפרסי, בים האדום ובאוקיינוס ההודי. נושאות מטוסים, משחתות, ספינות טילים וצוללות אמריקאיות נמצאות באזור באופן קבוע, ומספקות יכולות תקיפה אוויריות וימיות משמעותיות. לאחרונה אף תוגברה הנוכחות עם פריסת נושאת מטוסים נוספת, ה-USS קרל וינסון, שהוסטה מאזור האינדו-פסיפיק.
• פריסת מטוסי קרב מתקדמים: מטוסי קרב מתקדמים, כולל מטוסי F-35 חמקניים, נפרסו במספר בסיסים באזור. מטוסים אלה מצוידים בטכנולוגיות חדישות ויכולים לחדור את מערכות ההגנה האווירית של איראן. כמו כן, נפרסו מטוסי תקיפה A-10 וכן מספר מפציצי B-2 ספיריט בבסיס דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי, מה שמצביע על כוונה אמריקאית להחזיק ביכולת תקיפה ארוכת טווח של מטרות מבוצרות.
• חיזוק מערכות ההגנה האווירית: מערכות הגנה אווירית מתקדמות, כולל סוללות פטריוט ותא"ד (THAAD), הוצבו במדינות המפרץ ובקרב כוחות אמריקאים באזור. פריסה זו נועדה להגן על הכוחות האמריקאים ועל בעלות ברית מפני תגובה איראנית אפשרית, הכוללת שיגור טילים וכטב"מים.
• תגבור כוחות יבשתיים מיוחדים: לצד הכוחות הקונבנציונליים, ארצות הברית מחזיקה באזור כוחות מיוחדים בעלי יכולות סיור, מודיעין ותקיפה מדויקת, אשר יכולים להיות חיוניים במקרה של פעולה צבאית.

במקביל לבניית הכוח במזרח התיכון, ארצות הברית מחזקת את נוכחותה הצבאית באוקיינוס השקט, בין היתר באמצעות פריסת מפציצי B-2 נוספים ונושאות מטוסים. פעולות אלו, אף שמוצהרות כנועדו בעיקר להתמודדות עם אתגרים מצד סין ורוסיה, יכולות לשמש גם כהרתעה משנית כלפי איראן, ולהבטיח שארה"ב מחזיקה בעתודות כוח משמעותיות במידה ותתפתח מלחמה רחבה יותר.

אפשרויות התקיפה האמריקאיות: ממוקדת ועד רחבת היקף

ארצות הברית מחזיקה במספר אפשרויות לתקיפה של מתקני הגרעין האיראניים, כאשר כל אחת מהן מגיעה עם יתרונות וחסרונות מבחינת יעילות, סיכון להסלמה והשלכות אזוריות ובינלאומיות.

• תקיפות אוויריות ממוקדות: אפשרות זו כוללת שימוש במטוסי קרב ומפציצים כדי לתקוף מתקני גרעין ספציפיים, כגון מתקני העשרת אורניום בנתנז ובפורדו, מתקן המים הכבדים באראק ומתקני מחקר ופיתוח. תקיפות אלה יכולות להתמקד ברכיבים קריטיים של התוכנית, בניסיון לעכב או לשבש אותה באופן משמעותי. עם זאת, חלק מהמתקנים מבוצרים היטב או נמצאים עמוק מתחת לפני האדמה, מה שמקשה על השמדתם המוחלטת באמצעות תקיפות אוויריות קונבנציונליות. לפני תקיפה מהסוג הזה תהייה תקיפה נרחבת של מערכות ההגנה שח איראן ושל כל מדינה שתנסה לסייע לאיראן.
• שימוש בנשק חודר בונקרים: כדי להתמודד עם מתקנים מבוצרים, ארצות הברית מחזיקה בפצצות חודרות בונקרים כבדות, כגון ה-GBU-57 Massive Ordnance Penetrator (MOP). פצצות אלה נועדו לחדור שכבות בטון וסלע עבות ולהשמיד מטרות תת-קרקעיות. שימוש בנשק זה עשוי להיות הכרחי כדי לפגוע במתקנים כמו פורדו.
• שימוש בטילי שיוט: טילי שיוט, המשוגרים ממטוסי קרב או מספינות מלחמה, יכולים לשמש לתקיפת מגוון רחב של מטרות, כולל מתקני גרעין, מערכות הגנה אווירית ומרכזי פיקוד ושליטה. טילים אלה יכולים לטוס בגובה נמוך ובמסלולים מורכבים, מה שמקשה על יירוטם.
• פעולות מיוחדות: לצד תקיפות אוויריות וימיות, קיימת אפשרות לשילוב של פעולות מיוחדות, כגון חדירה של כוחות מיוחדים כדי להשתיל מטענים או לבצע חבלה ישירה במתקנים. פעולות כאלה הן מורכבות ומסוכנות יותר, אך עשויות להיות יעילות נגד מטרות ספציפיות ורגישות.
• קמפיין רחב היקף: האפשרות הקיצונית יותר היא פתיחה בקמפיין צבאי רחב היקף נגד איראן, אשר יכלול לא רק תקיפות של מתקני גרעין, אלא גם מטרות צבאיות, תשתית אסטרטגית ומערכות הגנה אווירית ברחבי המדינה. מהלך כזה כרוך בסיכון גבוה להסלמה אזורית ולמלחמה כוללת.

שותפים אפשריים לתקיפה: בריתות במבחן

במקרה של תקיפה אמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים, סביר להניח שארה"ב תנסה לגייס תמיכה ושיתוף פעולה מצד בעלות ברית אזוריות ובינלאומיות.

• ישראל: ישראל רואה בתוכנית הגרעין האיראנית איום קיומי, והיא שותפה מרכזית של ארה"ב באזור. קיימת סבירות גבוהה שישראל תשתתף באופן פעיל בתקיפה, בין אם באמצעות אספקת מודיעין, ליווי אווירי או אף ביצוע תקיפות עצמאיות. שיתוף הפעולה בין חילות האוויר של שתי המדינות הדוק, וקיימים תיאומים מבצעיים שוטפים.
• מדינות המפרץ: מספר מדינות סוניות במפרץ הפרסי, כגון סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות, חוששות גם הן מהשפעתה הגוברת של איראן באזור ומתוכנית הגרעין שלה. מדינות אלה עשויות לספק תמיכה לוגיסטית, אירוח כוחות אמריקאים ובמקרים מסוימים אף השתתפות מוגבלת בפעולה הצבאית.
• שותפות מערביות: מדינות מערביות מסוימות, כגון בריטניה וצרפת, אשר היו שותפות להסכם הגרעין עם איראן, עשויות לתמוך במהלך אמריקאי, לפחות מבחינה דיפלומטית. סביר להניח שארה"ב תעדכן אותן ותנסה לקבל את גיבוין הבינלאומי.

עם זאת, חשוב לציין כי שיתוף הפעולה עשוי להיות מורכב ורגיש. מדינות רבות באזור חוששות מתגובה איראנית קשה וממהלכים שיערערו את היציבות האזורית. לכן, ארה"ב תצטרך לנווט בזהירות כדי להבטיח תמיכה רחבה ככל האפשר.

חלקה של ישראל בתקיפה: בין תמיכה עצמאית לשותפות מלאה

לישראל יש אינטרס ברור בסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, והיא עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות. קיימות מספר אפשרויות לגבי חלקה של ישראל בתקיפה אמריקאית אפשרית:

• תמיכה מודיעינית ולוגיסטית: ישראל מחזיקה במודיעין איכותי על תוכנית הגרעין האיראנית, אותו היא יכולה לחלוק עם ארה"ב. בנוסף, ישראל יכולה לספק תמיכה לוגיסטית לכוחות האמריקאים, כגון שימוש במרחב האווירי שלה ותיאום פעולות.
• ליווי אווירי: מטוסי קרב ישראליים יכולים ללוות את מטוסי התקיפה האמריקאים, לספק הגנה אווירית ולסייע בשיבוש מערכות ההגנה האווירית האיראניות.
• ביצוע תקיפות משלימות: ישראל יכולה לבצע תקיפות משלימות נגד מטרות ספציפיות, אשר ארה"ב מעדיפה שלא לתקוף או שדורשות יכולות ייחודיות שיש לישראל.
• תקיפה עצמאית: למרות הסבירות הנמוכה, תיאורטית קיימת אפשרות שישראל תבחר לבצע תקיפה עצמאית על מתקני הגרעין האיראניים, במיוחד אם היא תחוש שארה"ב נמנעת מפעולה או שהזמן אוזל. עם זאת, מהלך כזה יהיה מורכב מבחינה צבאית ועלול להוביל להסלמה אזורית קשה.
• שותפות מלאה בתקיפה אמריקאית: האפשרות הסבירה ביותר היא שיתוף פעולה הדוק בין ישראל לארה"ב בתקיפה מתואמת. שיתוף פעולה זה יאפשר מינוף של היכולות הייחודיות של כל צבא, יגביר את סיכויי ההצלחה ויאפשר תיאום הדוק של התגובה לתגובות איראניות אפשריות.

כוחות הפרוקסי של איראן: זרועות תגובה אזוריות

לאיראן רשת ענפה של כוחות פרוקסי במזרח התיכון, אשר יכולים לשמש אותה ככלי תגובה במקרה של תקיפה על מתקני הגרעין שלה. כוחות אלה כוללים ארגוני טרור, מיליציות שיעיות וקבוצות חמושות הפועלות במדינות שונות:

• חיזבאללה (לבנון): ארגון הטרור השיעי שהיה החזק בלבנון, הנתמך וממומן על ידי איראן, החזיק בארסנל גדול של טילים ורקטות שיכולים היו לפגוע בישראל. אך לאחר השביעי באוקטובר הארגון חלש מאוד ללא מנהיגות וחלקו הגדול מפורק ואם ינסה להגיב הרי שישראל תתקוף אותו בכל מקום כולל בדאחייה ותסב לו עוד נזקים עצומים.
• חמאס והג'יהאד האסלאמי (רצועת עזה): ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה, הנתמכים גם הם על ידי איראן, גם הם החזיקו בארסנל טילים גדול וגם שם חלקם הגדול של הטילים הושמד ונשארו מעט טילים וישראל שנמצאת עדיין בעיצומו של התמרון השני ברצועה תדע לנטרל גם איום זה.
• החות'ים (תימן): המיליציה השיעית החות'ית בתימן, הנתמכת על ידי איראן, שיגרה בשנים האחרונות טילים וכטב"מים לעבר סעודיה ויעדים אחרים באזור. בשנה וחצי האחרונות  תקפו החות'ים ספינות מסחריות בים האדום, ושיגרו עשרות טילים וכתבמים לישראל ובימים האחרונים ממשיכים לתקוף את ישראל, האמריקאים מתקיפים את החותים מידי יום ויש להם עדיין יכולות שיגור.
• מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה: איראן תומכת במספר מיליציות שיעיות חזקות בעיראק ובסוריה, אשר יכולות לפגוע בכוחות אמריקאים ובאינטרסים אמריקאים באזורים אלה. מיליציות אלה עשויות גם לנסות לשגר רקטות וטילים לעבר ישראל. ולעבר בסיסים אמריקאים אם כי בימים האחרונים הם הודיעו שיתפרקו מנשקם, אך אין לסמוך על הצהרות אלו.

תגובת כוחות הפרוקסי צפויה להיות מתואמת ומכוונת לפגוע ביעדים אמריקאים וישראליים, במטרה להסב נזק משמעותי וללחוץ על מקבלי ההחלטות לעצור את התקיפה או להימנע מתקיפות נוספות.

תגובת איראן הצפויה: בין הכחשה למלחמה אזורית

תגובתה של איראן לתקיפה על מתקני הגרעין שלה צפויה להיות מורכבת ורבת פנים, ותושפע מהיקף הנזק שנגרם, מספר הנפגעים והתגובה הבינלאומית. מספר תרחישים אפשריים:

• הכחשה והכלה: איראן עשויה לנסות להמעיט בנזק שנגרם ולהכחיש את יעילות התקיפה, תוך שהיא נמנעת מתגובה צבאית ישירה ומנסה להכיל את האירוע באמצעים דיפלומטיים. תרחיש זה סביר פחות לאור החשיבות הסמלית והאסטרטגית של תוכנית הגרעין עבור המשטר האיראני.
• תגובה מוגבלת: איראן עשויה לבחור בתגובה צבאית מוגבלת, כגון שיגור טילים בודדים לעבר מטרות אמריקאיות או ישראליות, או ביצוע פעולות טרור באמצעות גרורותיה. תגובה כזו נועדה להראות נחישות אך להימנע מהסלמה כוללת.
• תגובה רחבת היקף באמצעות פרוקסי: איראן עשויה להפעיל את מלוא כוחם של כוחות הפרוקסי שלה באזור כדי לתקוף מטרות אמריקאיות וישראליות בו-זמנית. תגובה כזו עלולה להוביל למלחמה אזורית רב-זירתית.
• תגובה ישירה ורחבת היקף: התרחיש המסוכן ביותר הוא תגובה ישירה ורחבת היקף של איראן, הכוללת שיגור מאסיבי של טילים וכטב"מים לעבר ישראל ומטרות אמריקאיות באזור, ואף ניסיון לפגוע באינטרסים אמריקאים מחוץ למזרח התיכון. תגובה כזו עלולה להוביל למלחמה כוללת עם השלכות גלובליות.

נראה כי הסבירות הגבוהה ביותר היא לתגובה משולבת, הכוללת הפעלה של כוחות הפרוקסי לצד תגובה מוגבלת וישירה של איראן עצמה, במטרה להסב נזק משמעותי ולשדר מסר של נחישות.

סוף התקיפה והשלכותיה העולמיות: תרחישים אפשריים

השלכותיה על העולם יהיו תלויות במידה רבה בהיקף התקיפה, בתגובות של איראן וגרורותיה ובמעורבות של שחקנים בינלאומיים אחרים. מספר תרחישים אפשריים לסיום והשלכות:

• תרחיש 1: תקיפה מוגבלת והכלה: ארה"ב וישראל מבצעות סדרה של תקיפות אוויריות ממוקדות על מתקני גרעין מרכזיים, תוך הימנעות מפגיעה בתשתית אזרחית או צבאית רחבה יותר. איראן מגיבה באופן מוגבל באמצעות כוחות הפרוקסי שלה, אך נמנעת מהסלמה ישירה ורחבת היקף. הקהילה הבינלאומית קוראת להרגעת הרוחות ולחידוש המאמצים הדיפלומטיים. במקרה זה, הנזק לתוכנית הגרעין האיראנית יהיה משמעותי, אך היא לא תושמד לחלוטין. ההשלכות העולמיות יהיו בעיקר על מחירי הנפט והגז, שצפויים לעלות, ועל תחושת אי-היציבות במזרח התיכון.
• תרחיש 2: מלחמה אזורית מוגבלת: התקיפה האמריקאית-ישראלית גוררת תגובה חריפה יותר מצד איראן וגרורותיה, כולל שיגור מאסיבי של טילים ורקטות לעבר ישראל ומטרות אמריקאיות באזור. מתפתחת מלחמה אזורית מוגבלת, המערבת את חיזבאללה, חמאס ומיליציות שיעיות נוספות. הלחימה מתמקדת בעיקר במזרח התיכון, אך עלולה לשבש את אספקת הנפט העולמית ולגרום לעלייה דרמטית במחירי האנרגיה. הקהילה הבינלאומית תהיה מפולגת, כאשר חלק מהמדינות יגנו את התקיפה וחלק יתמכו בה או יקראו לאיפוק.
• תרחיש 3: מלחמה אזורית רחבת היקף: התקיפה גוררת תגובה איראנית ישירה ורחבת היקף, כולל ניסיון לפגוע באינטרסים אמריקאים מחוץ למזרח התיכון ושיבוש נתיבי שיט אסטרטגיים כמו מיצרי הורמוז. המלחמה האזורית מתרחבת ועלולה לערב מדינות נוספות באזור. ההשלכות העולמיות יהיו קשות ביותר, כולל משבר אנרגיה עולמי, פגיעה קשה בסחר הבינלאומי וסיכון להתערבות של מעצמות נוספות.
• תרחיש 4: תקיפה משמידה ושינוי משטר: ארה"ב וישראל מבצעות קמפיין צבאי נרחב שמטרתו לא רק השמדת מתקני הגרעין, אלא גם החלשת משמעותית של הכוח הצבאי האיראני ואף שינוי המשטר בטהרן. תרחיש זה כרוך בסיכון גבוה ביותר להסלמה ולמלחמה ארוכה ויקרה, עם השלכות בלתי צפויות על האזור ועל העולם כולו.

הערכה מסכמת: בין דיפלומטיה לפעולה צבאית

ההיסטוריה של החודשים האחרונים מצביעה על כך שהמאמצים הדיפלומטיים לריסון תוכנית הגרעין האיראנית לא נשאו פרי מלא. התקדמותה המתמשכת של איראן בהעשרת אורניום, לצד פעולותיה האזוריות המערערות יציבות, מגבירות את הסבירות שארה"ב וישראל ישקלו ברצינות את האופציה הצבאית.

בניית הכוח האמריקאית באזור היא מסר ברור של נחישות ושל קיום אופציה צבאית אמינה. אפשרויות התקיפה מגוונות, וחלקה של ישראל צפוי להיות משמעותי. עם זאת, התגובה האיראנית באמצעות כוחות הפרוקסי שלה ותגובתה הישירה עלולות להוביל להסלמה אזורית מסוכנת.

סיום התקיפה והשלכותיה על העולם תלויים בשילוב מורכב של גורמים, וקיימים תרחישים שונים, החל מהכלה מוגבלת ועד למלחמה אזורית רחבת היקף עם השלכות גלובליות קשות. נראה כי הרגעים הקרובים יהיו קריטיים בהכרעת עתיד תוכנית הגרעין האיראנית והיציבות במזרח התיכון. הקהילה הבינלאומית נושאת עיניים אל האזור בדאגה רבה, בתקווה למציאת פתרון דיפלומטי שימנע את התרחיש הגרוע מכל.