עדכון אחרון ב – יום חמישי, 8 מאי 2025, 7:14 על ידי חדשות תל אביב
תשע שנים לאחר קריסת חניון הברזל בתל אביב, שהובילה למותם של שישה פועלים ולפציעתם של 23 נוספים, בית המשפט הרשיע את מתכנן התקרה, המהנדס חנוך צחר, בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות.
בית משפט השלום בתל אביב-יפו הרשיע אתמול את המהנדס חנוך צחר, בן 90, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, זאת בעקבות התמוטטות חניון “הברזל” ברמת החייל בשנת 2016. סגן הנשיאה של בית המשפט, השופט אור ממון, קבע כי צחר, אשר תכנן את תקרת החניון והיה אחד מבעלי חברת מילר-שנבל-צחר, אשם בכל העבירות שיוחסו לו ולחברה. גזר הדין טרם נמסר.
אסון קטלני באתר בנייה בשלבי סיום
בספטמבר 2016, חלק משמעותי ממבנה חניון הברזל, חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות שנועד לספק כ-500 מקומות חנייה, קרס באופן פתאומי. כתוצאה מהאירוע הטראגי נהרגו שישה פועלים שעבדו באתר הבנייה: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דואבשה מוחמד ודניס דיאנצו. בנוסף, 23 פועלים נוספים נפצעו בדרגות חומרה שונות. בעת הקריסה, החניון היה בשלבי בנייה מתקדמים ונועד להיפתח לשימוש הציבור זמן קצר לאחר מכן. מעל תקרת החניון התת-קרקעי בוצעו באותה עת עבודות פיתוח ופיזור אדמה, ובעתיד אף תוכננה לעבור מעליו מסילה של הרכבת הקלה העתידית של תל אביב.
כתב אישום והסדר טיעון עם נאשמים נוספים
כתב האישום בפרשה הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב בדצמבר 2020, וייחס עבירה של גרימת מוות ברשלנות לארבעה נאשמים. מלבד צחר וחברת מילר-שנבל-צחר שבבעלותו, כתב האישום הוגש גם נגד המהנדס אריאל בבג’נוב ומשרד ירון-שמעוני-שחם מהנדסים ויועצים שבו עבד, אשר היו אמורים לפקח על עבודתו של המתכנן הראשי. עם זאת, עניינם של בבג’נוב והמשרד שבוא עבד הסתיים בהסדר טיעון ביולי 2023. במסגרת ההסדר הודו השניים בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות (במקום גרימת מוות ברשלנות), והוטל עליהם לשלם פיצוי בסך 600 אלף שקלים, ללא הרשעה וללא עונש מאסר.
טענות ההגנה נדחו על ידי בית המשפט
במהלך המשפט טענה ההגנה כי התכנון שביצע המהנדס צחר היה תקין, וכי קריסת החניון נבעה מ”התנהלות ביצועית” לקויה באתר הבנייה, לרבות עומסים חריגים שהופעלו על התקרה כתוצאה מהערמת אדמה לגובה של 2.5 עד 3 מטרים ומנסיעת כלי עבודה כבדים על התקרה. ההגנה הוסיפה כי לאחר הקריסה התגבשה בשיח הציבורי והתקשורתי תפיסה מוטעית כאילו מדובר בכשל חדירה, וכי רק לאחר הגשת כתב האישום וקבלת הדמיות מחשב מהטכניון התבררה לנאשם הסיבה האמיתית לקריסת המבנה – כשל כפיפה במומנט החיובי ולא כשל חדירה.
אולם, השופט אור ממון דחה את טענות ההגנה באופן מוחלט. בפסק דינו קבע השופט כי “הכשל שהוביל לקריסת חניון הברזל ולמותם של 6 אנשים ופציעתם של כ-20 אחרים הוא כשל חדירה”. השופט הדגיש כי האחריות לכשל זה מוטלת על הנאשם, אשר לא רק שלא תכנן את התקרה בהתאם לכוחות התכן לחדירה כנדרש בתקן המחייב, אלא אף לא ביצע כלל חישובי חדירה לתקרה במהלך תהליך התכנון. השופט ציין כי בדיקות אלו היו פשוטות יחסית לביצוע, ואילו היו מתבצעות, סביר להניח שהכשל היה מתגלה וניתן היה למנוע את האסון. בפועל, קבע השופט, התסבולת לחדירה של התקרה שתכנן הנאשם הייתה נמוכה ביותר מפי שניים מהנדרש.
“מבנה מסוכן” וכשלים הנדסיים נוספים
השופט הוסיף וקבע כי המבנה שתכנן הנאשם ואף הוקם על פי תכניותיו ענה להגדרה של “מבנה מסוכן”. ביום האירוע, הריאקציות שנוצרו כתוצאה מהעומסים שהיו על תקרת החניון הובילו לכשל חדירה ולהתמוטטות התקרה. השופט הדגיש כי מדובר בריאקציות צפויות, אשר היו נמוכות משמעותית מכוחות התכן שאליהם היה הנאשם אמור לתכנן את המבנה, וכי אילו התכנון היה תקין, הקריסה לא הייתה מתרחשת. מעבר לכשל הבסיסי והחמור שהוביל להתמוטטות, מצא בית המשפט כשלים הנדסיים נוספים בתכניות הנאשם, ביניהם אי עמידה בתקן בנוגע למניעת התמוטטות בשרשרת – כשל אשר תרם להתמוטטות הנרחבת של המבנה.
לגלות עוד מהאתר חדשות תל אביב TEL AVIV - TLV
Subscribe to get the latest posts sent to your email.