מרכזי הזרקה מפוקחים בישראל: האם דרום תל אביב תהיה החלוצה?

מסומם

משרד הבריאות בוחן הקמת מרכז פיילוט להזרקת סמים בהשגחה בדרום תל אביב, כחלק ממאמץ להפחתת תמותה ממנות יתר ומחלות זיהומיות.


פיילוט תקדימי בישראל: צעד חדשני במאבק בהתמכרויות

משרד הבריאות בישראל בוחן בימים אלה יוזמה פורצת דרך: קידום פיילוט להפעלת מרכז שירות להזרקת סמים בהשגחה. מהלך זה, אם יצא לפועל, יהווה שינוי משמעותי במדיניות הטיפול בהתמכרויות במדינה, ויקרב את ישראל למודלים הנהוגים במדינות רבות בעולם. על פי דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש לבקשת חברת הכנסת מירב כהן, נכון לשנת 2023 פעלו למעלה מ-140 מרכזים דומים ב-11 מדינות באירופה, וכן באוסטרליה, קנדה, מקסיקו וארצות הברית. בישראל, לעומת זאת, טרם הוקם מרכז אחד כזה, למרות קריאות חוזרות ונשנות מצד מומחים בתחום.

הפעלת מרכזים מפוקחים מצביעה על מעבר מגישה המתמקדת אך ורק באכיפה וגמילה, לגישה הוליסטית יותר המשלבת את עקרונות “הפחתת נזקים”. גישה זו מכירה בכך שלא כל המכורים מסוגלים או רוצים להיגמל באופן מיידי, ושניתן לצמצם את הסיכונים הבריאותיים והחברתיים הכרוכים בשימוש בסמים באמצעות סביבה בטוחה ותומכת. היסטורית, ישראל התמודדה עם בעיית ההתמכרות באמצעות שילוב של פעולות משטרה, טיפול רפואי ושיקום. אולם, שיעורי התחלואה והתמותה בקרב מכורים, במיוחד אלה שחיים ברחוב ונתונים לשימוש בסביבות מסוכנות, נותרו גבוהים. ההכרה הגוברת בצורך בפתרונות נוספים, יחד עם הניסיון הבינלאומי המצטבר, מובילה כעת לבחינה מחודשת של אסטרטגיות אלה במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, כולל משרד הרווחה והרשות לביטחון קהילתי.

הגישה החדשנית: יתרונות בריאותיים וחברתיים של מרכזי הזרקה מפוקחים

מרכזי הזרקה מפוקחים נועדו לתת מענה למגוון רחב של אתגרים בריאותיים וחברתיים הקשורים לשימוש בסמים. אחת המטרות המרכזיות היא הפחתת מקרי מוות ממנות יתר. במרכזים אלו, המשתמשים מזריקים סמים תחת פיקוח של צוות רפואי וסוציאלי, המצויד בתרופות מצילות חיים כמו נלוקסון, המסוגלת להחזיר אדם שנטל מנת יתר להכרה תוך דקות. כך, גם במקרה של מנת יתר, ניתן להגיש סיוע רפואי מיידי ולמנוע את התוצאות הקטלניות.

מטרה חשובה נוספת היא צמצום התפשטות מחלות זיהומיות. מכורים רבים, המשתמשים בסמים מחוץ למסגרת מפוקחת, נוטים להשתמש במזרקים משותפים או בציוד לא סטרילי, מה שמגביר באופן דרמטי את הסיכון להדבקה במחלות כמו HIV וצהבת נגיפית מסוג C (הפטיטיס C). המרכזים המפוקחים מספקים ציוד הזרקה סטרילי ונקי, ובכך מקטינים באופן ניכר את סיכוני ההדבקה. זהו רווח ציבורי משמעותי, שכן מחלות אלו מטילות נטל כבד על מערכת הבריאות ועל החברה כולה.

מעבר ליתרונות הבריאותיים המיידיים, מרכזים אלו מהווים שער כניסה לשירותי בריאות ורווחה. הם מאפשרים לצוותי הטיפול ליצור קשר עם מכורים שאינם נגישים בדרך כלל למערכת, ולהפנות אותם לטיפולי גמילה, ייעוץ פסיכולוגי, שירותי בריאות הנפש, סיוע בדיור, בתעסוקה ואף סיוע משפטי. מדובר באוכלוסייה מוחלשת, ולעתים קרובות מחוסרת אמון במערכות, עבורה הקשר הראשוני במרכז יכול להיות קרש הצלה. בנוסף, המרכזים נועדו להפחית את השימוש בסמים בשטחים ציבוריים, מה שתורם לשיפור איכות החיים של תושבים ועסקים בסביבה.

מודלים בינלאומיים: הצלחות ואתגרים ביישום

דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר בהרחבה את הפעלתם של מרכזים להזרקת סמים בהשגחה במדינות שונות בעולם. הממצאים מצביעים על תועלות ברורות, לצד אתגרים מסוימים.

אחד המקרים הבולטים שנבחנו הוא המרכז שהוקם במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה בשנת 2023, אשר עוגן בחקיקה. דוח הערכה של הפיילוט שם הראה כי המרכז השיג את מטרתו המרכזית: מיוני 2018 תועדו במרכז 5,907 מקרים של מנות יתר, ללא אף מקרה מוות בודד. המרכז תרם באופן משמעותי גם להפחתת התפשטות מחלות המועברות בדם, והוגדר כיעיל במיוחד במתן גישה לסיוע בריאותי, חברתי ורווחתי למשתמשי סמים. הוא אף הוביל לירידה של 44% בקריאות אמבולנס שכללו מתן נלוקסון לטיפול במנת יתר באזור. עם זאת, המרכז עמד באופן חלקי בלבד ביעד של הפחתת פסולת מחטים ומזרקים נטושים במרחב הציבורי, ולא השיג את היעד לשיפור איכות החיים של התושבים והעסקים בשכונה במידה מספקת. כותבי הדוח המליצו לשפר את מודל הטיפול, אך ממשלת ויקטוריה החליטה שלא לקדם לעת עתה פיילוט נוסף בעיר.

בקנדה, למשל, פעלו 30 מרכזים נכון למאי 2025, ובחלקם אף מוצע שירות בדיקת חומרים לזיהוי מרכיבים מסוכנים בסמים, במטרה למנוע הרעלה מחומרים מזוהמים. במדינות כמו אירלנד, סקוטלנד ורוד איילנד שבארצות הברית, מיושמים כיום פיילוטים של מרכזים בודדים, המלווים במחקרי הערכה קפדניים. חשוב לציין כי ברוד איילנד, חלק ניכר ממימון המרכז מגיע מכספי הסדרים משפטיים מול חברות תרופות, כפיצוי על הנזקים שנגרמו בעקבות משבר האופיואידים.

ברוב המדינות שנסקרו, מרכזי ההזרקה מיועדים למכורים מעל גיל 18, אם כי בקנדה לא נקבעה הגבלת גיל. מפעילי המרכזים מחויבים לעמוד בהגבלות וכללים שונים שקבעה המדינה, ביניהם איסור על מכירה או אספקת סמים במרכז, חובת נוכחות מאבטחים, שיתוף פעולה עם המשטרה ועמידה בדרישות פיקוח מחמירות. בכל המרכזים הללו קיימים סוגים שונים של שירותי בריאות, לרבות טיפול בהתמכרויות ובבריאות הנפש, לצד שירותי רווחה מגוונים, כגון הפניה לסיוע בדיור, בתעסוקה וסיוע משפטי. הניסיון הבינלאומי מראה כי מרכזים אלו, כאשר הם מנוהלים כהלכה ונתמכים במערך שירותים רחב, יכולים להציל חיים ולצמצם נזקים משמעותיים.

למה דרום תל אביב?

בישראל, תוכנית יזה”ר (יחידת זהירות והפחתת סיכון), המספקת מזרקים נקיים בחמישה מוקדים ברחבי הארץ, פועלת כבר קרוב לשני עשורים. עם זאת, תוכנית זו אינה כוללת פיקוח רפואי צמוד בעת ההזרקה או מגוון שירותים נלווים המוצעים במרכזי ההזרקה המפוקחים. לכן, ההתקדמות לבחינת פיילוט של מרכז הזרקה בהשגחה מהווה שלב נוסף ואקוטי במאבק.

על פי הערכות משרד הבריאות והמומחים בשטח, אזור דרום תל אביב הוא המועמד הטבעי להקמת המרכז הראשון. עמית צור, עובדת סוציאלית ומנהלת מקצועית בעמותת “מגרש ביתי” המסייעת למחוסרי בית, מצדדת בכך בתוקף: “בתל אביב הבעיה החמורה ביותר, כאשר רבים ממחוסרי הבית מכורים לסמים. זו אבן שואבת של מחוסרי בית מכל המדינה”. לדבריה, באזור קיימת “סצנת סמים פתוחה” – אנשים משתמשים בסמים בגלוי ברחובות ובשטחים ציבוריים, מצב שפוגע הן במכורים עצמם, שחשופים לסכנות רבות ולמנות יתר ללא מענה, והן בדיירי ובתי העסק באזור, הסובלים מאי-סדר, פסולת ופגיעה בתחושת הביטחון האישי. הרעיון הוא שהמרכזים האלה יהיו פתוחים בשעות שבהן משפחות מסתובבות עם ילדים ואנשים הולכים לעבודה, מתוך הבנה שהם יכולים להקל על עומס זה.

הוויכוח סביב הקמת מרכז כזה בדרום תל אביב צפוי להיות סוער. מחד, תושבים באזור מתלוננים זה מכבר על “סצנת הרחוב” והשלכותיה. מאידך, עשויה לעלות התנגדות מתוך חשש שהמרכז ימשוך מכורים נוספים לאזור, או שיגביר את תופעות הלוואי השליליות במרחב הציבורי. האתגר יהיה ליישם את המודל באופן שיצמצם את הנזקים לכלל האוכלוסייה, תוך מתן מענה הולם לאוכלוסיית המכורים.

אתגרים  בדרך ליישום

הדרך להקמת מרכז הזרקת סמים בהשגחה בישראל אינה פשוטה וכוללת שורה של אתגרים חוקיים וחברתיים. ברמה החוקית, השימוש וההחזקה בסמים הם עבירות פליליות על פי החוק הישראלי. הקמת מרכז שכזה מצריכה התאמות חקיקתיות או תקנוניות, שכן היא יוצרת מרחב מוגן לביצוע עבירה לכאורה, מתוך מטרה ציבורית נעלה. משרד הבריאות אכן קיים דיונים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לבחון סוגיות אלה, מה שמעיד על מודעות לצורך בפתרון חוקי מקיף.

ברמה החברתית, קיים חשש מהתנגדות ציבורית משמעותית. המושג “מרכז הזרקה מפוקח” מעורר לעיתים קרובות דאגה ואי-נוחות בקרב הציבור הרחב, החושש מפגיעה באיכות החיים, עלייה בפשיעה או מתן “לגיטימציה” לשימוש בסמים. קיים פער בין הגישה המקצועית, הדוגלת בהפחתת נזקים, לבין תפיסות חברתיות המעדיפות גישה של אפס סובלנות כלפי סמים. כדי להתמודד עם אתגר זה, נדרש תהליך הסברה ציבורית נרחב ושקוף, שיציג את הנתונים המדעיים מהעולם, ידגיש את היתרונות הבריאותיים והחברתיים, וירגיע חששות סביב נושאי ביטחון ואיכות סביבה. שיתוף פעולה בין רשויות אכיפת החוק, שירותי הבריאות והרווחה והקהילה המקומית יהיה קריטי להצלחת הפיילוט.

שאלות ותשובות נפוצות בנוגע למרכזי הזרקה מפוקחים

ש: מהו מרכז הזרקת סמים בהשגחה? ת: מרכז הזרקת סמים בהשגחה הוא מתקן בטוח וסטרילי שבו אנשים המשתמשים בסמים בהזרקה יכולים לצרוך אותם תחת פיקוח של צוות רפואי וסוציאלי, המצויד בכלים למניעת מנות יתר וטיפול בהן, ולצמצם את הסיכון למחלות זיהומיות.

ש: מדוע יש צורך במרכז כזה בישראל? ת: בישראל, כמו במדינות רבות, ישנה אוכלוסייה של מכורים לסמים בהזרקה הנמצאת בסיכון גבוה למוות ממנות יתר ולהדבקה במחלות כמו HIV וצהבת נגיפית. מרכז כזה יסייע בהצלת חיים, יפחית את התפשטות המחלות, יספק גישה לשירותי סיוע חיוניים, ויצמצם את השימוש בסמים בפרהסיה.

ש: האם מרכז כזה מעודד שימוש בסמים? ת: מחקרים בינלאומיים שנערכו במדינות שבהן קיימים מרכזים כאלה מראים כי הם אינם מובילים לעלייה בשימוש בסמים או במספר המשתמשים. מטרתם העיקרית היא לצמצם נזקים ולהיות נקודת מגע ראשונית לטיפול וגמילה.

ש: מי מפעיל ומפקח על מרכזים כאלה בעולם? ת: מרכזים אלו מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות או ארגוני צדקה ורווחה, והם כפופים לפיקוח הדוק מצד משרדי הבריאות והרשויות המקומיות, עם כללים ברורים ונוקשים.

ש: איזה סוגי שירותים ניתנים במרכז כזה? ת: בנוסף לפיקוח על ההזרקה, המרכזים מספקים ציוד סטרילי, טיפול מיידי במנות יתר, ייעוץ אישי לגבי גמילה, והפניות לשירותי רווחה מגוונים, כולל סיוע בדיור, תעסוקה, בריאות הנפש וסיוע משפטי.

ש: מדוע דרום תל אביב הוצעה כמוקד הפיילוט? ת: דרום תל אביב נבחרה בשל ריכוז גבוה של אוכלוסייה מכורה וחסרת בית באזור, וקיומה של “סצנת סמים פתוחה” הפוגעת באיכות החיים של התושבים והעסקים. המטרה היא לתת מענה מיידי לאוכלוסייה זו, תוך שיפור המצב הסביבתי.


חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

כתיבת תגובה

חדשות