משבר פוליטי ומלחמה בעזה: האם נתניהו מוביל את ישראל למשבר חוקתי?

הפגנת קפלן

עדכון אחרון ב – יום ראשון, 23 מרץ 2025, 8:58 על ידי חדשות תל אביב

ב-18 במרץ 2025, ישראל חידשה את הלחימה בעזה, זאת לאחר קריסת השיחות בקטר ובקהיר בנוגע לשחרור 59 החטופים – מהם 24 חיים והשאר חללים. אך האם מדובר בהחלטה ביטחונית טהורה, או שמא יש כאן גם שיקולים פוליטיים?

מה הקשר בין המלחמה לבין אישור התקציב?

לפי פרשנים פוליטיים, אחת הסיבות המרכזיות להחלטה לשוב ללחימה היא ההצבעה הקרובה על תקציב המדינה, הצפויה להתקיים בעוד כשבועיים. במידה שהתקציב לא יאושר, הממשלה בראשות בנימין נתניהו תקרוס, וראש הממשלה אינו מוכן לקחת את הסיכון.

כדי להבטיח את העברת התקציב, נתניהו זקוק לתמיכת מפלגת "עוצמה יהודית" של השר איתמר בן גביר, אשר פרש מהקואליציה לאחר שהוכרזה הפסקת האש בעזה. בן גביר הציב תנאי חד משמעי לשובו לממשלה: חידוש הלחימה בעזה. האם נתניהו אכן חידש את הלחימה כדי לשמר את שלמות ממשלתו?

הממשלה במשבר פנימי – לוין, נתניהו והמשפט

הכאוס במערכת הפוליטית הישראלית אינו מוגבל רק ללחימה בעזה. תוכנית ההפיכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין עדיין על השולחן, וממשיכה לשמש ככלי פוליטי בידי הימין והחרדים. יש הטוענים כי לולא תלותו של נתניהו בקולות אלה, ייתכן שלא היה מקדם מהלך כה שנוי במחלוקת.

בנוסף, תיקי המשפט של נתניהו עדיין מתנהלים, והוא ממשיך לקדם שינויים במערכת המשפט שעשויים להטיב עמו. אחד המהלכים הבולטים שנרקמים הוא ניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולהחליפה ביועץ נוח יותר עבור הממשלה.

קטרגייט: פרשת השוחד שמטלטלת את המערכת

בפברואר 2025 פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה פתחה בחקירה פלילית בפרשת "קטרגייט". לפי החשדות, יועציו הקרובים של נתניהו – יונתן אוריך, ישראל איינהורן ואלי פלדשטיין – קיבלו תשלומים מממשלת קטר בתמורה לקידום אינטרסים שלה בישראל. קטר, התומכת המרכזית של חמאס, משמשת מקום מושבם של מנהיגי הלשכה המדינית של הארגון.

במקביל לחקירה, דווח כי נתניהו פועל להדחת ראש השב"כ רונן בר, זמן קצר לאחר שבר הורה לפתוח בבדיקה בפרשה. האם מדובר בניסיון לטייח את החקירה?

כספים קואליציוניים במקום שיקום תושבי הצפון והדרום

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה, הממשלה ממשיכה להעביר סכומים גדולים לטובת ההתנחלויות ולמערכת החינוך החרדית.

אחת ההחלטות השנויות במחלוקת היא הקצאת חמישה מיליון שקלים למפלגת "נועם" לטובת "פיקוח על תוכניות חיצוניות במשרד החינוך". בנוסף, הממשלה אישרה פתיחת "קרן העושר" וחלוקת תקציביה לטובת המפלגות החרדיות.

במקביל, משפחות חטופים וחיילים פצועים נאלצות לפתוח בקמפיינים של מימון המונים כדי לכסות עלויות שיקום. כך למשל, משפחתו של אחד מבני הערובה שנפצע קשות בגוף ובנפש נאלצה לגייס שבעה מיליון שקלים דרך תרומות פרטיות – סכום הגבוה בהרבה מהתקציב שהוקצה לפיקוח של "נועם".

הפגנות וחסימות תקציבים – הדרך לדיקטטורה?

בעקבות ההחלטה האפשרית להדיח את ראש השב"כ, הודיע מנהל "הגימנסיה" בתל אביב, ד"ר זאב דגני, כי הוא מתכוון להוציא את תלמידיו להפגנה. בתגובה לכך, שר החינוך יואב קיש הודיע כי משרדו ישקול לקצץ בתקציבי המוסד החינוכי.

מהלך זה עורר ביקורת חריפה, במיוחד לאור העובדה שבתקופת ההתנתקות אפשרה הממשלה הקודמת לתלמידי הזרם הדתי להשתתף בהפגנות ממומנות ומאורגנות, כולל מימון אוטובוסים. האם ישראל צועדת לעבר משטר שמעניש מוסדות חינוך על השתתפות במחאה?

המצב הביטחוני: בין הישגים לכישלונות

ישראל נהנית כרגע מתמיכה של הממשל האמריקני, כאשר ארה"ב משקיעה מאמצים משמעותיים בפגיעה בכוחות החות'ים בתימן, לצד ניהול מתקפות אוויריות על סוריה. חיזבאללה מצוי במשבר הפנימי הגדול ביותר מאז הקמתו, ונראה כי המצב בגבול הצפון הפך לפחות נפיץ בהשוואה לתחילת המלחמה.

אך לצד ההצלחות הביטחוניות, ההתנהלות המדינית והפוליטית מעוררת חששות כבדים בקרב הציבור. בעוד שנתניהו נהנה מתמיכת טראמפ ובעל בריתו ולדימיר פוטין, הקשרים הבינלאומיים של ישראל נמצאים בסכנה בשל ההתנהלות הפוליטית הפנימית.


לגלות עוד מהאתר תל אביב - חדשות - Tel Aviv

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

חדשות

לגלות עוד מהאתר תל אביב - חדשות - Tel Aviv

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא