כוחות הביטחון פעלו בשכם להריסת ביתו של המחבל שביצע פיגוע התאבדות בתל אביב באוגוסט 2024. פעולה זו מהווה חלק ממדיניות הרתעה שנויה במחלוקת, המעלה שאלות לגבי יעילותה והשלכותיה.
מבצע הריסת בית מחבל בשכם
לוחמי צה”ל, בשיתוף פעולה עם לוחמי יחידת יהל”ם, ביצעו מבצע הנדסי בשכם במהלכו נהרס ביתו של ג’עפר מונא, המחבל שביצע ניסיון פיגוע התאבדות בתל אביב באוגוסט 2024. על פי פרטי החקירה, מונא פעל כחלק מחוליית טרור מאזור שכם, שהונחתה והופעלה על ידי גורמי חמאס מחוץ למדינת ישראל, ככל הנראה מטורקיה. המחבל הגיע לתל אביב כשברשותו מטען חבלה, ככל הנראה במטרה לפוצצו בסמוך לבית כנסת בעיר. הפיצוץ אירע ברחוב הלח”י בדרום תל אביב, ככל הנראה שלא כמתוכנן, ולא גבה חיי אדם מלבד המחבל עצמו. עובר אורח אחד נפצע באורח בינוני כתוצאה מהפיצוץ, ונגרם נזק למבנים ולרכוש בסביבה. הריסת ביתו של המחבל נועדה, על פי גורמי ביטחון, לשמש ככלי הרתעתי במאבק בטרור.
מדיניות ההרתעה: הריסת בתים ככלי ביטחוני
מדיניות הריסת בתי מחבלים היא כלי שבו משתמשת מדינת ישראל במסגרת המאבק בטרור, במטרה להרתיע מפגעים פוטנציאליים ובני משפחותיהם. הבסיס החוקי למדיניות זו מעוגן בתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, מתקופת המנדט הבריטי, ואושרר פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון. עד מרץ 2024, מדיניות זו יושמה בעיקר במקרים של פיגועים קטלניים שגבו חיי אדם. אולם, האישור להרוס את ביתו של מונא מסמן הרחבה במדיניות זו, כאשר היא מופעלת גם במקרים של פיגועים חריגים באופיים, אף אם לא נגרם בהם מוות. החלטה זו התקבלה על ידי מערכת הביטחון, בגיבוי הגורמים המשפטיים, ומדגישה את הנחישות להרתיע מפגעים פוטנציאליים ולמצות את הדין עם כל מי שפועל לפגיעה באזרחים או בכוחות הביטחון.
שאלות בנוגע ליעילות ההרתעה
על אף השימוש הנרחב במדיניות הריסת הבתים ככלי הרתעתי, יעילותה שנויה במחלוקת. גורמים ביטחוניים טוענים כי היא יוצרת תחושה של מחיר אישי ומשפחתי כבד על מבצעי הפיגועים, ובכך עשויה למנוע פיגועים עתידיים. מנגד, מתנגדי המדיניות, בהם ארגוני זכויות אדם, טוענים כי הריסת בתים מהווה ענישה קולקטיבית שפוגעת באזרחים חפים מפשע – בני משפחתו של המחבל – מבלי שהיו מעורבים במעשיו. לטענתם, צעד כזה אף עלול להגביר את התסכול והשנאה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, ובכך לתרום דווקא להגברת הטרור בטווח הארוך במקום להרתיע. בנוסף, חקר יעילות ההרתעה הוא מורכב, ולא תמיד קל להוכיח קשר ישיר בין הריסת בית לבין מניעת פיגוע מסוים. למרות הביקורת, בתי המשפט בישראל לרוב תומכים בעמדת המדינה בנוגע לנחיצות הכלי הביטחוני, תוך דרישה להקפדה על הליכים משפטיים וזכות טיעון.
צה”ל יהרוס את בית המחבל שביצע פיגוע בתל אביב – היה חלק מתשתית חמאס
פעילות מערכת הביטחון נגד תשתיות הטרור
הריסת הבית בשכם היא חלק מפעילות נרחבת יותר של צה”ל ושירות הביטחון הכללי (שב”כ) לסיכול טרור ביהודה ושומרון ובכלל זה, פעילות כנגד תשתית חמאס בשכם. חקירת פיגוע ההתאבדות בתל אביב חשפה רשת טרור שכללה מספר פעילים נוספים משכם, אשר נעצרו לאחר הפיגוע. החקירה חשפה כי אותה תשתית קיבלה הנחיות ומימון ממפקדת חמאס בטורקיה, והחזיקה מטעני חבלה נוספים מוכנים לשימוש. סכומי כסף משמעותיים, בסך מאות אלפי שקלים, שהועברו למימון פעולות טרור, נתפסו גם הם. פעילות מבצעית ומודיעינית מתמשכת כזו מכוונת לא רק למפגעים עצמם, אלא גם לחוליות התמיכה, המפעילים, ואמצעי הלחימה, במטרה לפרק את יכולות ארגוני הטרור ולמנוע פיגועים עתידיים כנגד אזרחי ישראל וכוחות הביטחון.
פוסטים קשורים לנושא:
