נתוני הלמ”ס חושפים עלייה חדה בהגירה לחו”ל ותל אביב מובילה בעוזבים

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מאזן הגירה שלילי של עשרות אלפי ישראלים בשנתיים האחרונות חודש אוקטובר שבו פרצה המלחמה רשם את שיא היציאות מהארץ כאשר מחוז תל אביב והמרכז מהווים את מוקד המגורים העיקרי של המהגרים

מגמות הגירה ומאזן שלילי בישראל בשנים האחרונות

דוחות עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משרטטים תמונה מורכבת של תנועת תושבים מישראל ואליה במהלך השנתיים האחרונות. על פי הנתונים, שנת 2024 הסתיימה עם מאזן הגירה שלילי של כ-58,600 בני אדם, נתון הנובע מכך ש-82,800 ישראלים הוגדרו כמהגרים יוצאים, אל מול 24,200 חוזרים בלבד. המגמה נמשכת גם אל תוך שנת 2025, שבה האומדן הארעי מצביע על הגירה שלילית של כ-50,700 תושבים. למרות צמצום קל במאזן לעומת השנה הקודמת, המספרים נותרים גבוהים משמעותית מהממוצע השנתי שנרשם בעשור הקודם, שעמד על כ-41,400 יוצאים בשנה. השינויים הללו משקפים שינוי מהותי בהרגלי המגורים והתעסוקה של חלקים ניכרים באוכלוסייה בתקופה של חוסר יציבות ביטחונית וכלכלית.

כיצד השפיע פרוץ המלחמה על נתוני העזיבה של ישראלים?

בחינת הנתונים לאורך ציר הזמן מעלה כי אירועי אוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה משמעותית. באוקטובר 2024 הוגדרו כ-14,800 ישראלים כמהגרים יוצאים – הגדרה הניתנת למי שיצא מהארץ שנה קודם לכן ושהה בחו”ל לפחות תשעה חודשים במצטבר. נתון זה גבוה ב-10,800 בני אדם לעומת מספר המהגרים שנקבעו באוקטובר אשתקד. מדובר בזינוק דרמטי המתכתב ישירות עם תחילת מערכת “חרבות ברזל”, שכן אותם ישראלים בחרו לצאת מהמדינה מיד עם פרוץ הקרבות ולא לשוב אליה למשך תקופה ארוכה. חודש שיא נוסף נרשם באוגוסט 2024, עם 11,300 הגדרות הגירה, נתון המושפע גם ממאפייני עונתיות של מעברי מגורים ורישום למוסדות אקדמיים בחו”ל.

מהו חלקה של תל אביב-יפו במפת ההגירה הארצית?

העיר תל אביב-יפו ניצבת בראש רשימת היישובים מהם בחרו תושבים להגר לחו”ל בשנת 2024. כ-11,600 תושבי העיר הוגדרו כמהגרים יוצאים, נתון המהווה כ-14% מכלל היוצאים מישראל. ריכוז המהגרים במחוז תל אביב בולט במיוחד, כאשר 26.4% מסך העוזבים הגיעו ממחוז זה. הנתונים מצביעים על כך שהאוכלוסייה העירונית במרכז הארץ, ובמיוחד בתל אביב, היא הניידת ביותר. לצד תל אביב, ערים סמוכות כמו בת ים (3.3 אלף יוצאים) ורמת גן (2 אלף יוצאים) תורמות גם הן למאזן השלילי של המרכז. נתון זה מעלה שאלות לגבי יוקר המחיה והביטחון האישי בערים הגדולות, המניעים תושבים לחפש אלטרנטיבות מעבר לים.

מהם המאפיינים הדמוגרפיים של הישראלים הבוחרים לעזוב?

פרופיל המהגר הישראלי בשנת 2024 מאופיין בייצוג גבוה של שכבות הגיל הצעירות והיצרניות. גילם החציוני של היוצאים עומד על 31.9 שנים, כאשר בני 20 עד 39 מהווים כ-40% מכלל העוזבים. מדובר בקבוצה משמעותית בשוק העבודה ובשלבי התבססות מקצועית, הנוטה לצאת לחו”ל לצרכי לימודים מתקדמים או רילוקיישן תעסוקתי. מעניין לציין כי קבוצות הגיל הקיצוניות – ילדים מתחת לגיל 19 ומבוגרים מעל גיל 65 – מיוצגות בחסר ביחס לחלקן באוכלוסייה הכללית. בנוסף, נתוני הלמ”ס מראים כי שיעור ה”אחרים” (נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת) בקרב המהגרים גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה, בעוד ששיעור המהגרים היהודים והערבים נמוך יחסית למשקלם בחברה הישראלית.

כיצד השתנה הרכב המהגרים החוזרים לישראל ב-2025?

במקביל לעלייה במספר העוזבים, נרשמה ירידה מדאיגה במספר הישראלים הבוחרים לשוב לארץ. בשנת 2024 חזרו 24,200 תושבים, ירידה של כ-18% לעומת השנה הקודמת. המגמה צפויה להחריף בשנת 2025, עם אומדן של 18,800 חוזרים בלבד. שיעור החזרה עומד כיום על כ-2.5 חוזרים לכל אלף תושבים, ירידה לעומת שנים קודמות. רוב החוזרים (כ-60%) עושים זאת לאחר שהייה קצרה יחסית בחו”ל של עד ארבע שנים. נתונים אלו מעידים על כך שהישראלים היוצאים לחו”ל כעת נוטים להשתקע שם לפרקי זמן ארוכים יותר, ופחות מהם רואים בחזרה לישראל צעד מיידי או אטרקטיבי בתנאים הנוכחיים.

מהי השפעת העלייה החדשה על נתוני ההגירה מישראל?

נתון משמעותי נוסף העולה מהדוח נוגע לעולים חדשים שעלו לישראל בשנים האחרונות ובחרו לעזוב. כ-31,400 מהיוצאים בשנת 2024 עלו לישראל בחמש השנים האחרונות (2019-2023), ורובם הגדול (94.4%) הם ילידי ברית המועצות לשעבר. העובדה ששיעור ניכר מהיוצאים הם עולים שהגיעו לארץ בשנתיים האחרונות – 30% עלו ב-2022 ו-37.5% עלו ב-2023 – מצביעה על קשיי קליטה או על בחירה להשתמש בישראל כתחנת מעבר. תופעה זו בולטת במיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהביאה גל עלייה גדול שחלקו בחר שלא להכות שורשים בארץ לנוכח המציאות הביטחונית המשתנה.

כיצד מחושבים נתוני ההגירה לפי השיטה החדשה של הלמ”ס?

החל משנת 2023 אימצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיטת חישוב חדשה ומדויקת יותר להגדרת מהגרים. מהגר יוצא מוגדר כעת כישראלי ששהה בחו”ל לפחות תשעה חודשים במצטבר במהלך שנה ממועד יציאתו, מתוכם שלושת החודשים הראשונים היו ברציפות. הגדרה דומה חלה על מהגר חוזר. שיטה זו מאפשרת סינון טוב יותר של מטיילים ארוכי טווח אל מול מי שהעתיקו את מרכז חייהם באופן קבוע. השימוש בשיטה זו מדגיש את העובדה כי העלייה במספרי העוזבים אינה מקרית או טכנית, אלא משקפת תהליכי עומק חברתיים ודמוגרפיים שחלו בישראל בעקבות אירועי השנים האחרונות.

חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

פוסטים קשורים לנושא:

הצגות, ג’אז וערבי ספרות מגוונים שיא היסטורי בהגירה מישראל: זינוק חד בעזיבה מחיפה ותל אביב מובילה בנתוני הנוטשים מפת הפשיעה בתל אביב נחשפת: אילו שכונות מובילות בעבירות רכוש, פריצות ורצח על פי נתוני 2024? נתוני הלמ”ס חושפים: איך תושבי תל אביב באמת מרגישים בעיר? שוק הנדל”ן בהאטה: מלאי דירות חדשות לא מכורות מזנק, תל אביב מובילה בהיצע עסק השכרת ציוד החוף של עיריית תל אביב נחשף: הכנסות של מיליונים סקר תחבורה בתל אביב: ירידה בשימוש ברכב פרטי לעבודה טלפונים חיוניים – נא לשמור היכן מרוויחים יותר בישראל – לא בתל אביב