חוסר המיגון בלמעלה מחמישית ממוסדות החינוך בעיר מעורר דאגה ציבורית, למרות השקעות עירייה בהיקף נרחב.
פערים במערכת החינוך: האיום שנשאר בחוץ
ההתמודדות עם איומים ביטחוניים הפכה לחלק משגרת החיים בישראל, אך בעבור חלק ניכר מילדי תל אביב, היא מהווה אתגר מיוחד. על אף היותה של העיר ממרכזי הכלכלה והחינוך של המדינה, נתונים עדכניים מצביעים על כשל חמור בתשתיות המיגון בבתי הספר שלה. כחמישית מתוך כ-160 בתי הספר בעיר אינם עומדים בתקני המיגון העדכניים. מדובר ב-33 מוסדות חינוך בהם אלפי תלמידים נאלצים להסתפק בפתרונות חלופיים ולא תקניים בעתות חירום, מה שמעורר תחושת חוסר ביטחון בקרב הורים וצוותים חינוכיים כאחד.
המציאות המדאיגה של בית ספר “משה שרת”
הקושי הרב במציאת פתרונות מיגון איכותיים מתחדד במיוחד במוסדות כמו בית הספר היסודי “משה שרת” בשכונת נווה שרת. בעת הישמע התרעה, מאות תלמידים בבית הספר נאלצים להסתתר במסדרונות ובחדרי מדרגות שאינם מיועדים להגן מפני פגיעת רקטות. מצב זה מהווה סכנה מוחשית ויוצר לחץ נפשי כבד על התלמידים והוריהם. בשכונה מתפתחת זו, בה גדלה האוכלוסייה באופן משמעותי בשנים האחרונות, הורים רבים מביעים תסכול ואי שקט נוכח הפער הקיים מול בתי ספר אחרים בצפון-מזרח העיר, בהם הושלמו פרויקטי מיגון.
מאמצי העירייה וקשיי הביצוע
על פניו, עיריית תל אביב-יפו משקיעה מאמצים ומשאבים כבירים בתחום החינוך. לדברי גורמים בעירייה, קרוב לחצי מיליארד שקל הופנו השנה לשיפוץ, פיתוח ובינוי של מוסדות חינוך. התקציבים, שאושרו על ידי מועצת העיר, יועדו להרחבת המיגון בעשרות בתי ספר יסודיים. עם זאת, התהליך אינו פשוט. גורמים רשמיים מבהירים כי מדובר בפרויקט רב שנתי בעלות של עשרות מיליוני שקלים, שצפוי לקחת זמן בשל מגבלות הנדסיות, בירוקרטיות ולוגיסטיות. בנייני בתי הספר הוותיקים בעיר, שנבנו לפני עשרות שנים, אינם מותאמים בקלות להוספת ממ”דים, ומציאת פתרונות מיגון תקניים הופכת למשימה מורכבת.
היבטים משפטיים וכללי פיקוד העורף
על פי הנחיות פיקוד העורף, כל מוסד חינוך נדרש לספק מרחב מוגן תקני לתלמידיו. ההנחיות מגדירות מרחקי הגעה מקסימליים למרחבים אלה, כמו גם את השטח הנדרש עבור כל תלמיד. הפערים הקיימים בתל אביב עומדים בניגוד לתקנים אלה, ובשל כך בתי הספר נאלצים לפעול על פי “הכי מוגן שיש”, שיטה המאפשרת שימוש במבנים חלופיים כמו חדרי מדרגות או מסדרונות פנימיים. עם זאת, גורמים מקצועיים מזהירים כי פתרון זה אינו מספק הגנה מלאה, והוא מיועד בעיקר לתרחישים קלים יותר. בעבר, הוכח כי במקרים של נפילות ישירות או רסיסים, מרחבים לא תקניים לא היוו מחסה מספק. יתרה מזאת, נוהל זה אינו נותן מענה הולם למורים ולצוותי החינוך, שאינם נכללים בתקני המיגון המוגדרים על ידי משרד החינוך ופיקוד העורף, מה שמשאיר אותם ללא הגנה מספקת.
השוואה למצב הארצי ומשמעויותיו
תל אביב אינה עומדת לבדה מול אתגר זה. דוחות שונים שהוגשו לכנסת בעבר מצביעים על כך שפערי המיגון במוסדות החינוך הם בעיה כלל ארצית. בכשליש מבתי הספר בישראל קיים חוסר משמעותי בשטחי מיגון תקניים. המצב חמור במיוחד בפריפריה, אך גם בערים מרכזיות כמו ירושלים וחיפה קיים חוסר רב. המאבק על הקצאת תקציבים למיגון מוסדות חינוך מתנהל מזה שנים ארוכות, כאשר הרשויות המקומיות טוענות כי הממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה, והעומס הכלכלי מוטל עליהן. המחסור במיגון אינו רק בעיה פיזית אלא גם בעיה רגשית וחברתית. הוא גורם לשיבושים תכופים במערכת החינוך, משפיע על הלמידה ועל הבריאות הנפשית של הילדים והצוותים החינוכיים. בתי ספר חסרי מיגון עשויים לעבור ללמידה היברידית או מקוונת, או לפעול במתכונת מצומצמת, מה שפוגע ברצף הלימודי וביציבות.
יש למצוא פתרונות מהירים
בעוד שפרויקטי המיגון הרב-שנתיים מתקדמים בעצלתיים, הורים ותלמידים נשארים חשופים. חשוב לזכור שהורים רבים נמנעים מלשלוח את ילדיהם לבתי ספר לא ממוגנים בתקופות של מתיחות ביטחונית, גם כאשר פיקוד העורף מאפשר זאת. בעיה זו מהווה איום על שגרת החינוך בעיר ועל תחושת הביטחון הכללית. למרות ההשקעות הנרחבות של העירייה, ברור כי יש צורך במציאת פתרונות יצירתיים ומהירים יותר כדי להבטיח את שלומם של ילדי העיר. פתרונות זמניים, כמו הקמת מרחבים מוגנים יבילים או התאמה מהירה של מבנים קיימים, יכולים להקל על המצב עד להשלמת פרויקטי המיגון הגדולים. המצב הנוכחי מצריך הידברות מחודשת בין כלל הגורמים – עירייה, משרד החינוך ופיקוד העורף – כדי להבטיח שכל תלמיד בעיר יזכה להגנה המגיעה לו.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com