ועדת הכנסת לעובדים זרים קיימה סיור בדרום תל אביב ושמעה נתונים מדאיגים ממשטרת ישראל על הסלמת אירועי האלימות מצד אזרחים זרים, בדגש על הדור השני, ועל קשיי מערכת המשפט ותהליך היציאה מרצון.
המצב הביטחוני בדרום תל אביב: תמונת מצב מדאיגה
ועדת הכנסת לעובדים זרים ערכה לאחרונה סיור מקיף בשכונות דרום תל אביב, מתוך מטרה לעמוד מקרוב על האתגרים הביטחוניים והחברתיים הניצבים בפני התושבים. הסיור התמקד בצירים מרכזיים בהם נרשמו אירועי אלימות, קטטות ועבירות פליליות חוזרות ונשנות, המיוחסים בחלקם לאוכלוסיית האזרחים הזרים השוהה במקום. בין המשתתפים בסיור נכללו שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, חברי הכנסת אתי עטיה, משה סעדה ולימור סון הר-מלך, יחד עם בכירי משטרה ונציגי עיריית תל אביב-יפו. הממצאים והנתונים שהוצגו בפני הוועדה מדאיגים, וחושפים תמונה מורכבת של עלייה בפשיעה וקושי במאמצי האכיפה וההרתעה.
התמודדות המשטרה עם הסלמת הפשיעה בדרום תל אביב
מפקד המשטרה המקומית הציג בפני חברי הוועדה נתונים ותיעוד ויזואלי של אירועי אלימות שהתרחשו באזור. לדבריו, שיעור הפשיעה הגובר ברחובות דרום תל אביב והאזור הסמוך, הוביל אף למצב בו חלק מתושבי השכונות נאלצו לעקור מבתיהם ולעבור להתגורר בערים אחרות. הוא הדגיש כי האתגר המרכזי של גורמי האכיפה נעוץ בהתמודדות עם “הדור השני” של הזרים – צעירים המוגדרים כמחוללי הפשיעה העיקריים בעיר. נתון מדאיג שהוצג נוגע למקרה שאירע לאחרונה, בו נעצרו שבעה נערים בני 17 בדרכם, כך על פי החשד, לבצע רצח של תושב בני ברק, אירוע המעיד על רמת הסיכון וההסלמה בעבירות המבוצעות. המשטרה מתמודדת עם היקף פעילות פלילית נרחב המצריך תגובה מתמדת ומשאבים משמעותיים.
נתוני פשיעה מטרידים ודפוסים מתפתחים
במהלך שנת 2025, נפתחו במשטרה 293 תיקים בגין תקיפה, כ-200 תיקים בגין גניבה או התפרצות לרכב, וכ-200 תיקים נוספים בגין התפרצות לעסק או עבירות אלימות חמורה. נתונים אלה משקפים עלייה מדאיגה בפעילות העבריינית. מפקד המשטרה חילק את פשיעת ילדי הזרים, אשר רבים מהם בוגרי מערכת החינוך הישראלית, לשני שלבים עיקריים. מתחת לגיל האחריות הפלילית, העבירות מתבטאות בעיקר בוונדליזם, הטרדה ותקיפה חמורה. אולם, כאשר ילדי הזרים מגיעים לגיל האחריות הפלילית, חלה הסלמה משמעותית בדפוס העברייני, והעבירות כוללות שודים, סחר בסמים, ואף יצירת קשרים עם משפחות פשע מאורגנות. תופעה זו מעידה על כשל מערכתי בטיפול מנע ושיקום, ועל הצורך במענים מותאמים לדור זה.
ביקורת על מערכת המשפט וקריאה לשינוי
בכירים במשטרה וגורמים פוליטיים הפנו אצבע מאשימה כלפי מערכת המשפט, בטענה שהיא אינה מספקת מענה הולם לתופעה. בכיר במשטרה טען כי “בתי המשפט צריכים לבצע חשיבה שונה” וכי “אחזקת מצ’טה יכולה להגיע לרצח. אנחנו צריכים להסתכל עשר שנים קדימה ולראות איך אנחנו מייצרים מציאות, שזה לא הופך למטרד”. גם השר יצחק וסרלאוף התייחס ל”חוסר מוטיבציה מצד המערכת המשפטית” בטיפול בבעיה. הוא מנה הצלחות בתחום העזיבה מרצון וציין כי “הצלחנו להבקיע בסוגיית העזיבה מרצון. העזיבה מרצון תתחיל באכיפה אפקטיבית, יש קורלציה בין הדברים. לראשונה העברנו החלטת ממשלה למתן מענים לתושבים שנפגעו מאוכלוסיית המסתננים”. אולם, נראה כי הפער בין האכיפה בשטח לבין התוצאות במערכת המשפט ממשיך להוות מכשול.
חוסר בתקנים ובירוקרטיה: אתגרים נוספים
יו”ר הוועדה לעובדים זרים, חברת הכנסת אתי עטיה, הדגישה כי קיימים 60 תקנים לא מאוישים בתחנת המשטרה שר”ת בדרום תל אביב. המצב נובע מחוסר רצון של שוטרים להתגייס לתחנות משטרה באזור דרום העיר, ככל הנראה עקב תנאי העבודה המורכבים והסיכון הגבוה. “במהלך הסיור ראינו בעיניים קטינים משוטטים ברחובות בחוסר מעש ומדרדרים לפשע ואלימות חמורה”, אמרה עטיה. היא הוסיפה כי “מדי כמה ימים אנו מעודכנים על מקרה רצח בו היה מעורב מסתנן ונתין זר, אירועי אלימות, סמים, שוד, פריצות ותושבי השכונות מרגישים שהם חיים באקס טריטוריה”. הבירוקרטיה והפסיקות המשפטיות אף הן מעלות קשיים. לדבריה, בג”ץ פסל ארבע פעמים חוקי גירוש שאושרו על ידי הכנסת ברוב גדול, ובאופן כללי מערכת המשפט מקילה בעונשים למסתננים באירועי פשיעה. “אלו אנשים שאין להם מה להפסיד ולאחר ארבעה חודשים שישבו בכלא על סחר בסמים, ישובו לסחור. מדובר בבעיה לאומית. מי שלא אמור להיות פה לא צריך להיות פה”.
קשיי הרחקה ומגבלות מקום במעצר
מנהל זרוע ההרחקה ברשות האוכלוסין, ערן קהת, התייחס לקשיי הרחקת שוהים בלתי חוקיים. הוא ציין כי לדעת הרשות יש להרחיק תומכי משטר, ונכון להיום, נמצאים במשמורת ארבעה אריתראים תומכי משטר המעורבים בפלילים. קהת הביע תקווה לקבלת החלטת שר שתאפשר פתיחת הליך הרחקה. בנושא הרחקת משפחות, ציין קהת כי הרשות מתמודדת עם “פסיקה אקטיבית של טובת הילד” המקשה על ההליכים. הוא אף התריע על מגבלת מקומות בבתי המעצר, והסביר כי “כיום, אם נעצר אדם, צריך לשחרר אחר כדי להכניסו למעצר”, מצב המגביל את יכולת האכיפה. מתקן השהייה “חולות” נסגר במרץ 2018, וסגירתו השפיעה על מספר היוצאים מרצון.
הירידה בתהליך היציאה מרצון
מנהל יחידת הסיוע ליציאה מרצון, דותן סמית, הציג נתונים המעידים על ירידה דרסטית במספר הזרים העוזבים מרצון. מאז סגירת מתקן “חולות”, צנח מספר העוזבים מאלפים בודדים למאות בלבד. יעד ההגירה המרכזי עבור העוזבים הוא קנדה, אליה עזבו למעלה מ-10,000 איש מאז 2014, כאשר למעלה מ-5,000 ילדים כבר עזבו את ישראל בתקופה זו. אולם, סמית הדגיש כי “אין יציאה מרצון בלי אכיפה אפקטיבית”. לדבריו, כיום, בשל ביטול המענק ליוצאים מרצון ומחסור תקציבי, תהליך היציאה כמעט נעצר לחלוטין. מצב זה מעיד על הצורך בגיבוש מדיניות מקיפה ובתקצוב הולם על מנת לטפל בסוגיית השוהים הבלתי חוקיים באופן יעיל, המשלב אכיפה, הרחקה הומניטרית ומענים חברתיים.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com.
פוסטים קשורים לנושא:
בית הכנסת הגדול בתל אביב עובר שדרוג 
מי הצית את בית הכנסת בתל אביב? לוחמי היס”מ עצרו חשוד מבני ברק 
כנופיות של ילדי עובדים זרים מטילות אימה בתל־אביב הבורסה בתל אביב מזנקת האינפלציה נבלמת והשקל מתחזק בצל המלחמה מאות אריתראים מבקשי מקלט עזבו הבוקר את ישראל הצעת חוק לגירוש מסתננים נאשמים ותומכי משטר אושרה בקריאה ראשונה הכנסת אישרה בקריאה טרומית: שכר ישולם לחברי מועצות ברשויות המקומיות עתיד הקורקינטים השיתופיים בתל אביב בסימן שאלה, מנגד הצעת חוק לעברייני תנועה שף מוכר נעצר בחשד לאלימות ושוחרר