עיריית תל אביב הורתה להסיר מוצרים עם סממנים פלסטיניים

בעקבות תלונה על מכירת פריטים עם איורי אבטיח וכיתובים בערבית בבית קפה הפועל במבנה עירוני ביפו הורתה העירייה על הפסקת שיווקם וביצעה הליך נזיפה בבעלים.

אכיפה עירונית נגד מכירת סמלים לאומיים בנכסי העירייה

עיריית תל אביב-יפו נקטה בצעד משמעתי נגד בית קפה הממוקם בתוך מרכז קהילתי עירוני, לאחר שהתברר כי במקום נמכרו מוצרים הכוללים סממנים המזוהים עם הלאומיות הפלסטינית. המקרה עורר תשומת לב ציבורית נרחבת לאחר שפעיל הימין יואב אליאסי פרסם פוסט ברשתות החברתיות המבקר את פעילות העסק. הפריטים המדוברים כללו מוצרים של מותג חיצוני שהוצגו למכירה בחלל בית הקפה, ועליהם איורי אבטיח – סמל המשמש כתחליף לדגל הפלסטיני – לצד כיתובים בשפה הערבית שמשמעותם “האדמה שלי”. בתגובה מהירה למחאה שהתעוררה, הבהירה הנהלת העירייה כי המקום מחויב לעמוד בסטנדרטים של אירוח ציבורי שאינו כולל תכנים פוליטיים שנויים במחלוקת העלולים לעורר תרעומת בקרב קהל המבקרים במרכז הקהילתי.

הסרת המוצרים מהמדפים ושימוע לבעלי העסק

מיד עם קבלת הדיווח על אופי המוצרים הנמכרים בבית הקפה, פנו נציגי העירייה למפעילי המקום והורו להם להפסיק לאלתר את שיווק הפריטים הנדונים. העירייה הדגישה כי המבנה שבו פועל העסק הוא נכס ציבורי המיועד לשרת את כלל תושבי העיר, ועל כן אין מקום להצגת תכנים המוגדרים כ”פגיעה ברגשות הציבור”. בעלי בית הקפה זומנו לבירור וננזפו על ידי הגורמים המפקחים, תוך הבהרה כי עליהם להקפיד על אופי הפעילות המסחרית במקום בהתאם לחוזה ההפעלה מול הרשות המקומית. העירייה ציינה כי הפריטים הוסרו מהתצוגה דקות ספורות לאחר הפנייה הרשמית, וכי היא תמשיך לעקוב אחר הנעשה במתקנים עירוניים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.

הרקע לשימוש בסמל האבטיח והקשרו הפוליטי

השימוש בציור של פרי האבטיח כסמל פוליטי פלסטיני צבר תאוצה בשנים האחרונות, במיוחד ברשתות החברתיות, כדרך לעקוף מגבלות ויזואליות או צנזורה על דגל הרשות הפלסטינית. צבעי האבטיח – אדום, ירוק, שחור ולבן – תואמים לצבעי הדגל, ובשל כך הפך האיור למזוהה באופן מובהק עם מאבקים לאומיים ופוליטיים. במקרה של בית הקפה ביפו, השילוב בין איור האבטיח לבין הטקסט “האדמה שלי” בערבית פורש על ידי גורמים שונים כהצהרה פוליטית מופגנת. עבור עיריית תל אביב, הצגת סממנים אלו בתוך מוסד חינוכי או קהילתי נתפסת כחריגה מהמנדט שניתן למפעיל פרטי במרחב ציבורי, במיוחד בתקופה של מתיחות ביטחונית וחברתית רגישה.

התגובה הציבורית והשלכות על בתי עסק ביפו

האירוע הנוכחי משקף את הדינמיקה המורכבת של בתי עסק הפועלים בערים מעורבות בכלל וביפו בפרט. בעוד שיפו נחשבת למרחב של דו-קיום ומפגש תרבותי, גבולות חופש הביטוי הפוליטי בנכסים השייכים למדינה או לרשות המקומית הופכים למנוטרים יותר. פעילים חברתיים משני צידי המתרס עוקבים מקרוב אחר הנעשה במרחבים הציבוריים, והרשתות החברתיות משמשות ככלי מרכזי להפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות. המקרה בבית הקפה הוביל לשיח ער סביב שאלת הניטרליות של עסקים פרטיים הנהנים ממשאבים עירוניים. מן הצד השני, ישנם המבקרים את החלטת העירייה ורואים בה פגיעה בחופש האמנותי והתרבותי של המפעילים, אך הרשות נותרה איתנה בעמדתה כי הסדר הציבורי קודם לכל.

הפיקוח העירוני על חוזי הפעלה במוסדות קהילתיים

עיריית תל אביב מפעילה עשרות מרכזים קהילתיים המושכרים למפעילי משנה לצורך הקמת בתי קפה ושירותי פנאי. חוזי ההפעלה הללו כוללים בדרך כלל סעיפים המאפשרים לרשות להתערב בתוכן או במוצרים הנמכרים במידה והם נוגדים את מדיניות העירייה או פוגעים באוכלוסייה מסוימת. במקרה זה, המהירות שבה הגיבה העירייה מלמדת על רגישות גבוהה לנושאים לאומיים בתוך המרחב המוניציפלי. הנזיפה בבעלי המקום מהווה התראה רשמית, וכל חריגה נוספת מההנחיות עלולה להוביל לביטול זיכיון ההפעלה. מהלך זה מצטרף למדיניות כללית המבקשת לשמור על המוסדות הציבוריים כמקומות מכילים שאינם מייצרים חיכוך פוליטי מיותר בין המגזרים השונים בעיר.

עמדת המותג החיצוני והמשך שיתוף הפעולה

המוצרים שנמכרו בבית הקפה הגיעו משיתוף פעולה עם מותג חיצוני, אשר ביקש להציג את מרכולתו לקהל המבקרים ביפו. המותג, המשלב אמנות חזותית עם כיתובים בערבית, מזוהה עם קו המדגיש זהות תרבותית מקומית. בעקבות החלטת העירייה, הופסק שיתוף הפעולה הספציפי על פריטים אלו בתוך המרכז הקהילתי. גורמים המקורבים לעסק ציינו כי לא הייתה כוונה לייצר פרובוקציה, אלא להציג אמנות מקומית המדברת אל תושבי האזור. למרות זאת, העירייה הבהירה כי האחריות הסופית על כל פריט שנכנס למתחם מוטלת על בעלי הזיכיון, ועליהם לסנן מראש תכנים שעלולים להתפרש כהצהרה לאומית במתקן ציבורי.

סיכום מדיניות העירייה בנוגע לסמלים במרחב הציבורי

החלטת עיריית תל אביב במקרה זה מבהירה את הקו האדום שמותחת הרשות בכל הנוגע לביטויים לאומיים בנכסיה. בעוד העיר מעודדת פלורליזם ותרבות ערבית-יהודית משותפת, היא נמנעת מלאפשר שימוש בסמלים המזוהים עם המאבק הפלסטיני בתוך מסגרות הממומנות מכספי המסים של התושבים. צעד זה נתפס כניסיון לאזן בין הצרכים של הקהילה המקומית ביפו לבין הרגשות של כלל הציבור הישראלי, תוך שמירה על הניטרליות של המרחב הקהילתי. המקרה מהווה תקדים עבור בעלי עסקים אחרים הפועלים במודל דומה, ומדגיש את החשיבות של הבנת ההקשר הפוליטי והחברתי של המוצרים המשווקים לציבור הרחב במתקנים עירוניים.

חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

פוסטים קשורים לנושא:

צו סגירה הוצא לבית קפה באוניברסיטת תל אביב עקב העסקת שב”חים המכרז להפעלת בית קפה במתחם שרונה פודטראקים ועגלות קפה יחלו לפעול ברחבי תל אביב יפו עימות חזיתי על אופי בתי הכנסת בתל אביב ירי לעבר מועדון הצופים המוסלמי ביפו: חולדאי מגיב לאירוע החמור מסטיקי קנאביס וסמים נוספים נתפסו בדירה בתל אביב צו סגירה לבית קפה במרכז תל אביב בחשד להעסקת שוהים בלתי חוקיים שבוע הספר העברי בתל אביב: חגיגה של מילים ויצירה תרבותית – כל האירועים מנכל משרד החינוך נגד הגימנסיה הרצליה בתל אביב