בית משפט קבע פיצוי של 413 אלף שקלים למשתתף שנפצע במירוץ “מירוץ בוץ” בתל אביב, לאחר שהחליק בקיר נינג’ה. נקבע כי מארגני האירוע וחברה קבלנית מטעמם התרשלו בבדיקות הבטיחות, אך גם למשתתף יוחסה רשלנות תורמת.
פסק דין תקדימי: בטיחות באירועי ספורט אתגרי תחת זכוכית מגדלת
פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבת ים קובע כי משתתף במירוץ מכשולים אתגרי, שנערך לפני כשש שנים בתל אביב, יפוצה בסכום של כ-413 אלף שקלים בגין פציעות חמורות בברכיו. האירוע, שהתרחש במסגרת מירוץ “מירוץ בוץ” בשנת 2019, מעלה שאלות מהותיות בנוגע לאחריותם של מארגני אירועי ספורט אתגרי כלפי שלומם של המשתתפים. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה בפסיקתה כי חברת הארגון והחברה הקבלנית שהייתה אמונה על הקמת המתקנים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות בטיחות הכרחיות ל”קיר הנינג’ה” שעליו טיפס התובע, ובכך תרמו באופן ישיר להחלקתו ולפציעתו.
מרוצי מכשולים, ובפרט “מירוצי בוץ” (Mud Run), זכו בשנים האחרונות לפופולריות עצומה ברחבי העולם וגם בישראל. אירועים אלו משלבים אתגרים פיזיים, סיבולת, וכיף, תוך שהם מאפשרים למשתתפים לדחוף את גבולותיהם. עם זאת, מטבעם, מרוצים אלו כרוכים בסיכונים מובנים לפציעות. קיר הנינג’ה, מכשול גבוה (למעלה מארבעה מטרים) הדורש טיפוס וחוזק, הוא דוגמה מובהקת למכשול בעל פוטנציאל סיכון גבוה. במקרה זה, התובע, גבר בן 45, נפגע כאשר החליק בעת הנחת כף רגלו על משטח הרמפה שהוביל לטיפוס על הקיר. ההחלקה נגרמה כתוצאה מהצטברות בוץ ומים על המשטח, מה שהוביל לחבטה חזקה של שתי ברכיו במשטח הקיר ולנזק חמור. לאחר האירוע, הוא פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם אובחנה בין היתר פריקת פיקה, וכעבור יומיים נאלץ לעבור ניתוח מורכב.
אחריות המארגנים והקבלנים: היבטי רשלנות ובטיחות
ביולי 2019 הגיש התובע תביעה נגד עיריית תל אביב-יפו ונגד החברה שארגנה את המירוץ בשיתוף פעולה עם העירייה. טענתו המרכזית הייתה כי שני הגופים חבים כלפיו בגין עוולת הרשלנות, כפי שמוגדר בפקודת הנזיקין. מנגד, התעקשו העירייה והחברה המארגנת כי האחריות המלאה לתאונה מוטלת על התובע. לטענתן, מדובר בספורט אתגרי הטומן בחובו סיכונים טבעיים וידועים, וכי המשתתף נטל על עצמו את הסיכון במודע, בהבינו את אופי הפעילות.
במקביל להגנתן, הגישו הנתבעות הודעת צד שלישי נגד החברה הקבלנית מטעם החברה המארגנת, שהייתה אחראית ספציפית על הקמת המתקנים באירוע. החברה הקבלנית התגוננה בטענה שלא נפל כל פגם בהתקנת המתקנים, ולטענתה, התובע היה המשתתף היחיד שנפצע מבין כ-9,000 המשתתפים במירוץ, מה שלכאורה מעיד על תקינות המתקן. אולם, השופטת קליימן-בלק דחתה טענות אלו וקיבלה את טענות התובע בחלקן. היא קבעה כי מארגנת המרוץ והקבלנית מטעמה לא נקטו באמצעים מספיקים כדי לוודא שהמתקן, ובפרט “קיר הנינג’ה”, הינו בטיחותי דיו לאופי הפעילות הייחודית.
פסיקת בית המשפט: היבטים של רשלנות תורמת ופיצויים
השופטת הדגישה בפסיקתה כי “היה מצופה [ממארגני האירוע והקבלן] לנקוט משנה זהירות ולבדוק הכיצד קיומו של הבוץ ותנאי השטח עלולים להשפיע על בטיחות המתקנים ושלומם של המשתתפים במירוץ הלוקחים בו חלק”. היא הוסיפה כי “ובפרט בהקשר של קיר הנינג’ה – היה מצופה כי תיעשה מחשבה מקדימה ותיבדק רמת החיכוך של משטח הדריכה בתנאי רטיבות ובוץ, על מנת למזער סכנה אינהרנטית וטבעית הקשורה בהחלקה”. קביעה זו מדגישה את חובת הבדיקה וההתאמה של המתקנים לתנאי השטח והאופי הייחודי של מרוצי בוץ.
לצד קביעת אחריות המארגנים והקבלנים, נקבע כי למשתתף עצמו הייתה תרומה משמעותית להיווצרות נזקיו. השופטת העמידה את שיעור האשם התורם על 40%, בעיקר בשל העובדה שהתובע ידע על בעיות רפואיות קודמות בברכיו, ובחר למרות זאת להתמודד עם המתקן הגבוה והאתגרי ביותר. אשם תורם זה מבטא את אחריותו של המשתתף להערכת סיכונים אישית ולמודעות למגבלותיו הפיזיות.
באשר לחלוקת האחריות בין הצדדים, קבעה השופטת כי החברה הקבלנית, שהייתה אחראית באופן ישיר על הקמת המתקנים, תישא ב-70% מסכום הפיצוי. את היתרה, 30% הנותרים, תשלם חברת הביטוח המייצגת את מארגנת המרוץ ואת עיריית תל אביב-יפו. לאחר קיזוז שיעור האשם התורם, נקבע שהתובע יפוצה בסכום כולל של 344 אלף שקלים בגין נזקיו השונים כתוצאה מהתאונה. פסק הדין מדגיש את החשיבות בבדיקות בטיחות יסודיות ובהקפדה על תקנים מחמירים בתעשיית הספורט האתגרי, תוך הטלת אחריות ברורה על כלל הגורמים המעורבים בארגון ובהקמת אירועים אלו.
פוסטים קשורים לנושא:
עירית תל אביב – אירועי יום העצמאות בתל אביב-יפו לא יתקיימו הערב – החגיגות בוטלו בשל תחזית לרוחות עזות ודאגה לבטיחות הציבור 
