פרשת התלונה של מייה שם: התיק ככל הנראה יסגר

שורדת השבי מייה שם - צילום מתוך רשת חברתית על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

החקירה בתיק נגד מאמן כושר החשוד בעבירות מין מועברת לפרקליטות תל אביב. על פי הערכות במשטרה, התיק צפוי להיסגר מחוסר ראיות.


המאמץ החקירתי והפערים בראיות

משטרת תל אביב, שהופקדה על חקירת התלונה שהוגשה על ידי ניצולת השבי מייה שם, השלימה לאחרונה את שלב איסוף העדויות. במסגרת המאמצים החקירתיים, שהתנהלו במשך תקופה ממושכת, החוקרים נדרשו לצאת מחוץ לגבולות המדינה על מנת לגבות עדות קריטית. מדובר במפיק קולנועי ישראלי ששהה בדירתה של שם בתל אביב זמן קצר לפני האירוע הנטען, ולאחר מכן שב למקום מגוריו במיאמי. לאחר מספר ניסיונות לגבות את עדותו מרחוק, ובאישור פרקליטות המחוז, נשלח חוקר מישראל במיוחד לצורך המשימה. החקירה התמקדה בנסיבות שאפפו את המקרה הנטען, ובכלל זה ניסיון להבין את מהלך העניינים שהוביל להישארותה של שם לבדה עם החשוד בדירה.

עדות שאינה משרתת את התביעה

במהלך החקירה, המפיק סיפר שהוזמן לדירה על ידי החשוד כדי לבחון אפשרות ליצור סרט על קורותיה של שם במהלך השבי. הוא אישר שהשיחה התנהלה באווירה רגועה וללא שום סימנים חריגים. המפיק ציין כי עזב את המקום לאחר שיחה עסקית, והותיר את השניים לבדם. על אף שהעדות סיפקה למשטרה תמונה על מהלך האירועים שקדם למקרה, היא לא סיפקה ראיות קונקרטיות שקושרות את החשוד לביצוע עבירה. במערכת האכיפה מודים שהעדות לא קידמה את החקירה באופן משמעותי, והיעדר “ראיית זהב” ממשיך להוות מכשול מרכזי. על כן, חרף השקעת המשאבים הרבים, ההערכה הרווחת היא כי לא יהיה די בראיות הקיימות כדי לגבש כתב אישום.

ההבדל בין חוסר ראיות לחוסר אשמה

הצפי לסגירת התיק מעורר דיון משפטי בנוגע לנימוק לסגירה. התיק צפוי להיות מועבר לידי פרקליטות מחוז תל אביב, ובהמשך, הפרקליטות תצטרך להחליט כיצד לסגור אותו. בישראל קיימים שני סוגים עיקריים של סגירת תיק פלילי: “חוסר ראיות” ו”חוסר אשמה”. סגירה מחמת חוסר ראיות מתרחשת כאשר הראיות הקיימות אינן מספיקות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה בבית המשפט, אך עדיין קיים חשד מסוים כלפי החשוד. לעומת זאת, סגירה מחמת חוסר אשמה מעידה כי לא בוצעה כל עבירה, וכי החשוד חף מכל פשע. עבור החשוד, לסוג הסגירה יש השלכות משמעותיות, כיוון שסגירה מחוסר אשמה אינה משאירה כל רישום פלילי או רשום במאגרי המשטרה, בעוד סגירה מחוסר ראיות כן. על כן, עורך דינו של החשוד דורש שהתיק ייסגר מחוסר אשמה, בטענה שלא התרחשה כל עבירה.

חקר האמת

ההתמודדות עם תיקי עבירות מין, ובמיוחד אונס, מציבה אתגרים מורכבים בפני מערכת אכיפת החוק. פעמים רבות, היעדר ראיות פיזיות או עדויות חיצוניות מחליש באופן משמעותי את סיכויי התביעה. בתיקים רבים מסוג זה, הראיה המרכזית היא עדותה של המתלוננת, ועל התביעה להוכיח מעבר לספק סביר כי גרסתה מהימנה, למרות קשיים אפשריים. גם במקרים שבהם המשטרה מאמינה לגרסת המתלוננת, אם אין לה גיבוי ראייתי נוסף, קשה לבסס כתב אישום. פרקליטות המחוז נדרשת לבחון בקפדנות את מכלול הראיות, את גרסת המתלוננת ואת ממצאי החקירה כדי להגיע להחלטה מושכלת.

הקשיים 

ההחלטה הסופית על גורל התיק תשפיע לא רק על הצדדים המעורבים, אלא גם על השיח הציבורי. מצד אחד, קיימת ציפייה חברתית חזקה למצות את הדין עם עברייני מין, ומצד שני, קיימת חשיבות עליונה להליך הוגן, לחזקת החפות של החשוד ולקיומן של ראיות מוצקות. התוצאה הסופית במקרה הזה תהווה תקדים חשוב ותשקף את הסטנדרטים הראייתיים הנדרשים כיום בישראל להוכחת עבירות חמורות מסוג זה. לכן, התיק צפוי למשוך תשומת לב ציבורית רחבה, והכרעת הפרקליטות צפויה ליצור הדים.


חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com.

כתיבת תגובה

חדשות