עדכון אחרון ב – יום חמישי, 7 נובמבר 2024, 10:20 על ידי חדשות תל אביב
במקרה מזעזע המעיד על התפשטות תופעות פשע מאורגן בישראל, נחשפה לאחרונה רשת זנות בין-לאומית שניהלה משפחה אחת, שעפ"י החשד, הביאה נשים מאוקראינה ורוסיה כדי להעסיקן בזנות במקומות שונים בארץ. השיטה בה השתמשו המעורבים בפרשה, שאותה חשפה המשטרה לאחר חקירה ממושכת, הדגימה עד כמה הפכה תופעת סחר בבני אדם למציאות יומיומית בעולם התחתון הישראלי. החקירה, שנוהלה בליווי פרקליטות מחוז תל אביב ורשויות נוספות, הדגישה את מורכבות הפשע המאורגן בנוגע לזנות וניצול נשים לשם הפקת רווחים כלכליים, באמצעות רשת מסועפת שהכניסה לכיסה עשרות מיליוני שקלים.
המבנה הארגוני והעבירות שהתרחשו במרכזה של הפרשה
החקירה, שנוהלה ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב ונתמכה על ידי יחידת יהלום של רשות המיסים וביטוח לאומי, הביאה למעצרם של תשעה חשודים, רובם בני משפחת מלקוב – החשודים בניהול רשת סחר בנשים שפרשה זרועותיה בכל רחבי הארץ, מגוש דן ועד אילת. עפ"י החשד, התנהלו המעורבים ברשת באופן מאורגן היטב, כאשר לכל אחד מהם הוקצה תפקיד מדויק: מגיוס הנשים והבאתן לישראל, ועד לארגון ופרסום שירותי הזנות שהוצעו ללקוחות. "ההתנהלות שלהם הייתה כסדרת אירגונית, דמוית-פשע מאורגן," ציין בדיון נציג המשטרה, "לכל אחד היה תפקיד בסרסור ובסחר – דבר המעיד על שיטתיות ויכולת תפעול גבוהה."
לפי ממצאי החקירה, הרשת עשתה שימוש באתרי אינטרנט ובשיווק במדיה כדי לקדם את שירותי הנשים, ועבדה בשיתוף פעולה עם נהגים להסעתן למפגשים עם הלקוחות. הרווחים האדירים – שנאמדו במיליוני שקלים – הולבנו באמצעות רכישת רכוש יוקרתי, כולל בתים ורכבים יוקרתיים.
קורבנות הזנות והקשיים שנחשפו
עם חשיפת הפרשה, נחשפו גם עדויות של נשים שנפלו קורבן לסחר זה, ושנשלחו לעסוק בזנות לאחר שהובטחו להן הבטחות שווא לעבודה אחרת. לפי דברי עו"ד מהפרקליטות, הקורבנות הגיעו לישראל במצבי מצוקה קשים ונזקקו לעזרה כלכלית, וזו נוצלה על ידי החשודים שסיפקו להן עבודה בזנות תוך דאגה כי לא יוכלו לברוח מהמעגל. החשודה המרכזית בפרשה, שגם היא בת למשפחת מלקוב, טענה כי היא עצמה נפלה קורבן למצב שבו נאלצה לעסוק בזנות, ולטענתה היא הונאה לצרכי העבודה הזו.
הפרקליטות והמשטרה: המאבק בתופעת הסחר בבני אדם
הפרקליטות, בשיתוף המשטרה ורשויות החוק, רואה במקרה זה לא רק עניין פלילי אלא גם בעיה חברתית רחבה של סחר בבני אדם המכוונת בעיקר כלפי נשים במצבי מצוקה. "התפשטות תופעת הסחר בנשים היא דוגמה קלאסית לניצול ציני של בני אדם לטובת רווח אישי," ציינה עו"ד מטעם הפרקליטות בדיון. יחידת יהלום של רשות המיסים הצטרפה לחקירה על מנת לנסות להבין את ההיבטים הכלכליים בפרשה ואת השימוש בכספי הרווחים להלבנת הון.
בנוסף לאיסוף הראיות בנוגע להובלת נשים למפגשי זנות, הצביעו חוקרי המשטרה על קשרים בין המעורבים ברשת לבין גורמים עבריינים אחרים שנרתמו לסייע בגיוס הנשים, תפעול השיחות עם הלקוחות והשליטה בפעילותן. החשודים ניסו להסתיר את הכנסותיהם באמצעות חשבונות בנק ועסקים פיקטיביים – מה שהוביל לחקירה כלכלית רחבה שהתמקדה במקומות שבהם הוחזקו כספים בהיקף רחב ונכסים יקרי ערך.
בית המשפט דן בהארכת מעצרם של החשודים
במהלך דיון בית המשפט, השופטת רוית פלג בר-דיין, קיבלה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרם של המעורבים עד ה-11 בחודש, על מנת להשלים את החקירה ולהבטיח את ביצוע כל הפעולות הנדרשות. עיון בדו"חות החקירה העלה כי החקירה טרם הושלמה וכי ישנן ראיות נוספות שאותן המשטרה מתכוונת לאסוף, כולל עימותים בין החשודים לעדויות הקורבנות.
בדיון עצמו נשמעו טענות מורכבות, כאשר חלק מהחשודות טענו שהן מעורבות בצורה מוגבלת בלבד ושלא היו חלק מ"מקבלי ההחלטות" ברשת. למשל, באת כוחה של אחת מהחשודות, שהעידה כי עוסקת בזנות בעצמה, טענה כי היא עונה לשיחות טלפון בלבד, ואינה מעורבת בניהול הכספים או במימון.