הצעת חוק לגירוש מסתננים נאשמים ותומכי משטר אושרה בקריאה ראשונה

הכנסת אישרה ביום ראשון בקריאה ראשונה את הצעת החוק לגירוש מסתננים שהוגש נגדם כתב אישום או שתומכים במשטר האריתראי. ההצעה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר-מלך ממפלגת עוצמה יהודית, מבקשת להסמיך את שר הפנים להורות על גירושם המיידי של מסתננים אשר ביצעו עבירות פליליות או שהוכח כי הם ממשיכים להפגין תמיכה במשטר שממנו טענו שנמלטו.

רקע והצורך בחוק החדש

סוגיית המסתננים הבלתי חוקיים בישראל נמצאת במוקד הדיון הציבורי והפוליטי כבר למעלה מעשור. מאז שנות ה-2000 הגיעו לישראל עשרות אלפי מסתננים, בעיקר ממדינות אפריקה, ובהן סודן ואריתריאה. רבים מהם התיישבו בדרום תל אביב ובערים נוספות, ועוררו ויכוחים סוערים סביב מעמדם החוקי, ההשלכות הכלכליות והחברתיות של שהותם, והשלכות על הביטחון האישי של אזרחי ישראל.

בשנה האחרונה גבר הלחץ הציבורי להסדרת הנושא, במיוחד לאחר אירועי האלימות הקשים שפרצו בין תומכי ומתנגדי המשטר האריתראי בתל אביב. במסגרת האירועים, שהתרחשו בספטמבר 2023, התעמתו פלגים יריבים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט ממוצא אריתראי, תוך שהם גורמים להרס רב ולפציעתם של עשרות בני אדם, לרבות שוטרים. בעקבות האירועים, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם חקיקה שתאפשר גירוש מיידי של מי שמעורב בפשיעה או מביע תמיכה במשטר האריתראי.

עיקרי הצעת החוק

על פי ההצעה, תוענק לשר הפנים סמכות להורות על גירוש מיידי של כל מסתנן שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה פלילית. בנוסף, יוכל שר הפנים להורות על גירוש של מסתננים אשר יתברר כי הם תומכים באופן פומבי במשטר האריתראי, וזאת בנימוק כי אדם הבורח מדיכוי פוליטי לא יכול להמשיך ולתמוך במשטר שממנו נמלט לכאורה.

בין היתר, החוק צפוי להשפיע על אלפי מסתננים המתגוררים בישראל, ומטרתו היא להקל על התמודדות הרשויות עם סוגיית הזרים, שנכון להיום אין לה מענה משפטי ברור. בעבר נעשו ניסיונות שונים לגרש מסתננים למדינות שלישיות כגון רואנדה ואוגנדה, אולם מאמצים אלו נתקלו בקשיים משפטיים ולחץ מצד ארגוני זכויות אדם.

התגובות להצעה – תמיכה וביקורת

התומכים בהצעת החוק, בהם חברי כנסת ממפלגות הימין, טוענים כי מדובר בצעד הכרחי לשמירה על שלטון החוק ועל ביטחון תושבי ישראל. “אסור לנו לאפשר את תיאטרון האבסורד הזה שפוגע בראש ובראשונה בתושבי מדינת ישראל,” אמר ח”כ יצחק קרויזר לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה. לדבריו, “מי שהוגש נגדו כתב אישום או שהוכח שהוא תומך במשטר שממנו טען שנמלט, אין לו שום סיבה להישאר כאן”.

מנגד, ארגוני זכויות אדם וחלק מחברי הכנסת מהאופוזיציה מביעים דאגה מההשלכות של החוק. לטענתם, גירוש מסתננים על סמך כתב אישום בלבד עלול לפגוע בזכויותיהם ולייצר מצב שבו אדם מגורש מבלי שניתנה לו הזדמנות מלאה להגן על עצמו. כמו כן, נטען כי ההגדרה של “תמיכה במשטר האריתראי” עשויה להיות עמומה ולפגוע במי שאינם מסכנים את ביטחון המדינה.

כעת, לאחר שאושר בקריאה ראשונה, החוק צפוי לעבור לדיונים נוספים בוועדות הכנסת, שם ייבחנו פרטיו לעומק לפני שיעלה לקריאה שנייה ושלישית. ייתכן כי במהלך הדיונים יוכנסו שינויים בחוק שיצמצמו או ירחיבו את סמכויות שר הפנים.

למרות ההתנגדות, נראה כי החוק צפוי לזכות ברוב תומכים בקואליציה, וייתכן כי כבר בחודשים הקרובים ייכנס לתוקף. עם זאת, ניתן להעריך כי עתירות לבג”ץ יוגשו נגדו בטענה שהוא מפר את אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, ולכן ייתכן שהמילה האחרונה בעניין תהיה של בית המשפט העליון.