תוכנית סיוע כלכלי נרחבת פורסמה לאחר המערכה עם איראן

משרד האוצר הציג חבילת סיוע כלכלית מקיפה, הכוללת הקלות בזכאות לדמי אבטלה ותוכנית פיצויים לעסקים שנפגעו. המהלך נועד לתמוך באזרחים ובעסקים בעקבות התקופה הביטחונית והשלכותיה.

---

תוכנית הסיוע הלאומית: מענה כלכלי בעקבות התקופה הביטחונית

משרד האוצר חשף לאחרונה טיוטות חקיקה מפורטות לתוכנית סיוע כלכלי, שנועדה לספק מענה לאתגרים הכלכליים שנוצרו בעקבות הפעילות הביטחונית האחרונה. המסמכים, שהועברו לעיון הציבור בטרם גיבושם הסופי, מתמקדים בשני צירי פעולה מרכזיים: מתן הקלות נרחבות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה עבור עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, וגיבוש מנגנון פיצוי מפורט לעסקים קטנים ובינוניים שחוו פגיעה בפעילותם. יוזמה זו משקפת את המאמץ הממשלתי לייצב את הכלכלה ולהגן על פרנסתם של אזרחים ועסקים שנפגעו, תוך הכרה בהשפעות הרחבות של אירועים ביטחוניים על שוק העבודה והמגזר העסקי בישראל.

הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה: תמיכה בשוק התעסוקה

התיקונים המוצעים בחוק הביטוח הלאומי מציגים שינויים משמעותיים בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, במטרה להקל על עובדים שנאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום (חל”ת). על פי ההצעה, תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקוצר משנים עשר חודשי עבודה לשישה חודשים בלבד, מתוך תקופה של שמונה עשר החודשים שקדמו ליום הזכאות. בנוסף, שירות צבאי סדיר ייחשב מעתה כתקופת עבודה לכל דבר ועניין בהקשר זה. חידוש נוסף נוגע לתשלום דמי האבטלה, אשר יינתנו לעובדים בחל”ת החל מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה, בניגוד לנוהל הרגיל המחייב חמישה ימי אבטלה טרם תחילת התשלום. כמו כן, בוטלה הדרישה לנצל ימי חופשה צבורים טרם קבלת דמי האבטלה. ההוראה הזו תחול באופן ספציפי על עובדים שהוצאו לחל”ת לתקופה מוגדרת של 12 ימים, בין התאריכים 13 ל-24 ביוני. במקרים בהם עובד שהה בחל”ת בתקופה זו ועבד יום עבודה אחד לכל היותר, לא ייחשב הדבר כהפסקה ברצף ימי החל”ת, גם אם קיבל תמורה כספית עבור יום זה. המוסד לביטוח לאומי, האחראי על יישום התוכנית, יקבל שיפוי מלא ממשרד האוצר בגין העלויות הכרוכות בתשלום דמי האבטלה המוגדלים.

מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה: פתרון ייעודי

התוכנית הכלכלית מציעה גם התייחסות פרטנית לעובדים בגיל 67 ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה רגילים ונאלצו לצאת לחל”ת. עבור קבוצת אוכלוסייה זו, יוענק “מענק הסתגלות מיוחד” בגובה של 75% משכר עבודתם, ועד לתקרה של 134 שקלים ליום. במקרים של עובדים שכירים שיש להם הכנסות נוספות כעצמאים, יתאפשר להם להגיש אישור מרואה חשבון או יועץ מס מוסמך, שיפרט את גובה הכנסתם מעבודה עצמאית בתקופה הקובעת, לצורך חישוב הניכוי מדמי האבטלה שלהם. מנגנון זה נועד להבטיח רשת ביטחון כלכלית גם לאוכלוסיות שאינן נכללות במסגרות התמיכה הסטנדרטיות.

הגנה על זכויות נשים עובדות: התאמות לחוק עבודת נשים

הצעת החוק כוללת תיקון לחוק עבודת נשים, שמטרתו להבהיר את מעמדן של נשים שחזרו מחופשת לידה או תקופת הורות ונעדרו מעבודתן בתאריכים שבהם הוחלו הנחיות מגבילות של פיקוד העורף. התיקון קובע כי היעדרות זו, המונעת מהוראות חוק ההתגוננות האזרחית, לא תיחשב כפגיעה בחוק האוסר על צמצום היקף משרתן. עם זאת, התקופה שבה שהו בחל”ת לא תיכלל במניין 60 הימים שבהן הן מוגנות מפני פיטורים. למעשה, תקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם למספר הימים בהן שהו הנשים בחופשה ללא תשלום, ובכך מובטחת הגנה על זכויותיהן התעסוקתיות גם בעתות חירום.

מסגרת פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים: הקלה על הפגיעה הכלכלית

טיוטת החוק השני מפרטת את מתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים, אשר יינתן באמצעות חוק מס רכוש וקרן הפיצויים. לצורך קביעת הזכאות, יושוו מחזורי הפעילות של העסקים בחודש יוני 2025 למחזורים בחודש יוני 2024. יוצא מן הכלל הוא עסקים הפועלים באזורי קו העימות, שיוכלו להשוות את מחזור הפעילות שלהם גם ליולי 2023, תקופה שקדמה לתחילת מבצע “חרבות ברזל”. קבלת הפיצויים תהיה מותנית בירידה של למעלה מ-25% במחזור העסקאות, או 12.5% עבור עסקים המדווחים על בסיס דו-שבועי. סכום הפיצוי המקסימלי עבור הוצאות מזכות יהיה מדורג ויוגבל בהתאם לגודל העסק ומחזור עסקאותיו השנתי: עסק עם מחזור שנתי שאינו עולה על 100 מיליון שקלים יהיה זכאי לפיצוי מוגבל ל-600 אלף שקלים, כאשר סכום זה יעלה באופן ליניארי עד למקסימום של 1.2 מיליון שקלים לעסק עם מחזור שנתי שבין 300 ל-400 מיליון שקלים. עסקים בעלי מחזור שנתי העולה על 400 מיליון שקלים, או קטן מ-12 אלף שקלים, לא יהיו זכאים לפיצוי במסגרת זו. עסקים שחוו פגיעה פיזית ישירה אשר הפכה אותם לבלתי שמישים למשך שלושה חודשים לפחות, יהיו זכאים לפיצויים נוספים. גופים הממומנים על ידי המדינה, במישרין או בעקיפין, וכן גופים בהם לממשלה בעלות מלאה או חלקית, יוחרגו ממתווה הפיצויים. עם זאת, מוסדות ציבוריים יוכלו לקבל סיוע, בתנאי שלפחות רבע מהכנסתם אינה מגיעה מתמיכות או תרומות.

השתתפות בהוצאות שכר: תמיכה בהעסקת עובדים

הוצאות השכר יוכרו כחלק מההוצאות הקבועות המזכות בפיצוי עבור עסקים. העסקים יהיו זכאים לפיצוי בגובה של עד 75% משכר העבודה ששולם לעובדים בתקופה המזכה (עד גובה השכר הממוצע במשק), כשהסכום מוכפל ב-1.25. סכום זה יוכפל גם בשיעור ירידת המחזורים של העסק, כך שככל שהפגיעה בעסק הייתה חמורה יותר, המדינה תשתתף בשיעור גבוה יותר בעלויות השכר שלו. הפיצוי יינתן עבור עובדים שקיבלו שכר, בין אם התייצבו לעבודתם ובין אם נעדרו ממנה בתקופה הרלוונטית. מנגנון זה נועד לסייע לעסקים לשמר את עובדיהם ולמנוע פיטורים, ובכך לתמוך ביציבות שוק התעסוקה.

הליכי הגשת תביעה ותשלום: יעילות ושקיפות

התביעה לקבלת הפיצויים תוגש באופן מקוון לרשות המיסים, במהלך 90 הימים שלאחר ה-16 ביולי. תשלום הפיצויים יתבצע בתוך 14 ימים מיום קביעת הזכאות. במקרה שלא תתקבל החלטה בעניין זכאותו של עוסק לפיצויים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לעוסק מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים. במידה שההחלטה לא תתקבל בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לעסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לו. לסכום הפיצויים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום. במקרים של תשלום יתר, הסכום העודף יוחזר על ידי הניזוק תוך 90 ימים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר. כמו כן, זכותו של יחיד בעל מחזור עסקאות שאינו עולה על 300,000 שקלים לקבלת פיצויים לא ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול, למעט לצורך תשלום מזונות.

---

חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com