עדכון אחרון ב – יום חמישי, 7 דצמבר 2023, 6:51 על ידי
תושבים בשכונות דרום-מזרח העיר טוענים כי העירייה ופיקוד העורף מותירים אותנו "ללא מיגון ומופקרים" אין בהן מקלטים ציבוריים מספקים, ורבים מהתושבים נטולי ממ"ד, חדר מדרגות ואפילו קירות פנימיים מבטון, לטענתם, עיריית תל אביב ופיקוד העורף מתעלמים ממצבם.
שישה תושבי דרום-מזרח תל אביב עתרו לבג"ץ נגד ראש העירייה רון חולדאי ונגד מפקד פיקוד העורף רפי מילוא, בטענה כי אינם פועלים לתת מענה לאמצעי מיגון תקניים באזורים אלה של תל אביב.
לטענתם, בשכונות כפר שלם, ידידיה, הארגזים ועזרא, קיימים עשרת אלפים בתי אב הנתונים לפערים משמעותיים, עד כדי מחסור מוחלט במיגון מפני ירי רקטות מרצועת עזה. לטענתם, זהו המצב גם בשכונות סמוכות נוספות כמו יד-אליהו, התקווה ויפו, שבהן באזורים שלמים אין ממ"דים ומקלטים, ובחלק ניכר מהבתים גם אין אמצעי מיגון משניים שנקבעו על ידי פיקוד העורף, כמו חדרים פנימיים או חדרי מדרגות.
עוד טוענים העותרים כי מספר המקלטים הציבוריים בשכונות אלה מזערי עד אפסי, ואי אפשר להגיע אליהם בזמן הנדרש בשעת אזעקה. בכפר שלם, למשל, יש מקלט ציבורי אחד בבית הספר הבעל שם טוב.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד פירון, נטען כי בעקבות הירי המסיבי על מרכז הארץ, פנו העותרים בתחילת נובמבר במכתב אל חולדאי ומילוא בדרישה כי יפעילו את סמכותם מכוח חוק התגוננות אזרחית, ויפעלו להציב מרחבים מוגנים טרומיים במקומות נבחרים בשכונות אלה. עיריית תל אביב השיבה כי היא משקיעה משאבים רבים בסוגייה, ובעיר קיימים 239 מקלטים ציבוריים, 161 מחסות ציבוריים ו-44 מרחבים מוגנים במבני ציבור. לטענת העירייה, בתיאום עם פיקוד העורף הוכרזו 161 חניונים תת קרקעיים לשימוש כמחסות ציבוריים, ומעת ההכרזה על מצב החירום נפתחו לציבור 44 מרחבים מוגנים ברחבי העיר.
עוד טענה העירייה כי בשכונות עזרא והארגזים נפתחו תשעה מקלטים ציבוריים, בכפר שלם ארבעה מקלטים ציבוריים, בשכונת ידידיה שני מקלטים ציבוריים ובכרם התימנים נפתח מקלט ציבורי אחד. במענה לבקשת העותרים להציב מתקני מיגון טרומיים במקומות נבחרים, השיבה העירייה כי הבקשה נבחנה ונמצא כי אינה בת יישום.
בפיקוד העורף השיבו לתושבים כי הצבת מרחבים מוגנים טרומיים נעשית בהתאם לשיקולים מקצועיים ומבצעיים, ותל אביב אינה נכללת בקריטריון של טווח 40 ק"מ מגבול רצועת עזה. עוד נטען כי מבנים יבילים אלה נועדו לתת מענה לעוברי אורח במרחב הציבורי, ולא למחוסרי מיגון.
לטענת העותרים, פיקוד העורף מתעלם מהנתון שלפיו לעותרים אין יכולת להתגונן כלל, גם לא בהתאם להגדרת הפיקוד – בחדר מדרגות או חלל פנימי בבית: "העותרים נותרים למעשה באפשרות האחרונה למיגון, והיא לצאת מביתם, להשתטח על הרצפה בחלל הפתוח ולקוות כי לא תיפול בקירבתם רקטה או רסיסי רקטה, ולהשאיר את גורלם ביד המזל". לשם השוואה, הם מצביעים על יוזמה של עיריית רמת גן, שהציבה ברחבי העיר מרחבים מוגנים ניידים, בתאום עם פיקוד העורף.
מעיריית תל אביב נמסר: "העירייה השקיעה ומשקיעה רבות בסוגיית המיגון התקני בעיר, ופועלת בהתאם להנחיות הגורם המוסמך – פיקוד העורף. לנוכח דיני ההתגוננות המחייבים הקמת מרחבים מוגנים בבנייה חדשה, החליטה המדינה לפני עשרות שנים שאין צורך לבנות מקלטים ציבוריים. ברחבי העיר קיימים 239 מקלטים ציבוריים ו-161 חניונים תת קרקעיים שהעירייה בתיאום עם פיקוד העורף הועידה למחסות ציבוריים. מעבר לכך, ונוכח המחסור במיגון בכל רחבי העיר, שאינו ייחודי לשכונות הדרום, נעשית פעילות מאומצת לאיתור פתרונות נוספים, ומתחילת המלחמה נוספו כ-90 פתרונות מיגון ציבוריים בכל רחבי העיר.
הצבת אמצעי מיגון פרוביזוריים במרחב הציבורי נבחנה בעירייה ובפיקוד העורף, ובכל המקרים הגיעו להבנה שאינם מספקים מענה ואין לכך היתכנות מעשית. בשכונות עזרא, הארגזים, כפר שלם, לבנה, ידידיה וכרם התימנים קיימים מרחבים מוגנים תקניים הפתוחים לציבור. כמו כן, נציגי עירייה משוחחים עם תושבים הפונים בעניין פערי מיגון ומסייעים במידע על מענה קרוב וביישום תפיסת המיגון של פיקוד העורף".
מפיקוד העורף נמסר: "העתירה טרם התקבלה. לכשתתקבל יענו הפונים באופן ישיר בערוצים המשפטיים המקובלים".