עשרות תושבים ופעילים התכנסו לדיון על תוכנית הבנייה בכיכר אתרים, שמעוררת התנגדות נרחבת בשל חשש מפגיעה במרחב הציבורי ובחיבור לים.
כיכר אתרים: צומת דרכים בין עבר, הווה ועתיד
כיכר אתרים, אחד מסימני ההיכר המוכרים של קו החוף התל אביבי, ניצבת בימים אלו במוקד ויכוח ציבורי סוער. הכיכר, שנחנכה בשנת 1975 ותוכננה על ידי האדריכלים יעקב רכטר וורנר יוסף ויטקובר בסגנון הברוטליסטי, שימשה במשך שנים רבות כמרכז תיירותי שוקק חיים, אך עברה תהליכי הזנחה שהובילו להידרדרותה. כיום, עם קידום תוכנית בינוי חדשה על ידי עיריית תל אביב-יפו בשיתוף עם יזמים פרטיים, עתיד הכיכר והמרחב הציבורי הסובב אותה עומד למבחן. האסיפה הציבורית שנערכה לאחרונה בכיכר הדגישה את עוצמת ההתנגדות מצד קבוצות תושבים וגופים ציבוריים, המבקשים לשמר את צביונה כשטח ציבורי פתוח וחופשי.
התוכנית השנויה במחלוקת: מגדלים במקום מרחב ציבורי
התוכנית החדשה לכיכר אתרים אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ומטרתה המוצהרת היא לשפר את הקישוריות בין העיר לים, תוך יצירת שטחים ציבוריים חדשים ובניית אזורי מלונאות, מסחר ומגורים. בין השינויים המרכזיים שהיא מציעה נמנים ביטול שיקוע הכביש ברחוב הירקון, הקמת כיכר עירונית חדשה בקצה שדרות בן גוריון, ופארק חופי שיוביל למרינה. עם זאת, ליבת המחלוקת סובבת סביב כוונת התוכנית להקים במתחם שני מגדלים, שצפויים לכלול כ-220 יחידות דיור למגורים וכ-300 חדרי מלון. המתנגדים טוענים כי הקמת המגדלים תצמצם באופן דרמטי את השטח הפתוח מהכיכר הנוכחית, העומדת על כ-11 דונם, לכשישה דונם בלבד, ותהפוך למעשה את רובו משטח ציבורי פתוח לשטח פרטי.
המאבק המשפטי: זירה נוספת להתנגדות
התנגדות משמעותית לתוכנית באה לידי ביטוי במישור המשפטי. סיעת “כולנו העיר” האופוזיציונית במועצת עיריית תל אביב-יפו, בראשות חבר המועצה אמיר בדראן ובהשתתפות חברות המועצה שולה קשת ואיתמר אבנרי, הגישה ערר נגד התוכנית לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה. הערר המשפטי פתח פתח לגופים נוספים להצטרף למאבק, בהם ארגונים סביבתיים כמו “אדם טבע ודין” והעמותה “לא למגדלים בכיכר אתרים”. עורך הדין ישי שנידור, שהגיש את הערר, הציג את המצב המשפטי המורכב ואת הטיעונים המרכזיים כנגד התוכנית. הוא הדגיש כי הסוגיה העיקרית היא הידרדרות מעמדו של השטח הציבורי והפיכתו למרחב מוגבל שאינו משרת את מגוון הפעילויות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות שאפיינו את הכיכר בעבר.
קולות מהשטח: חשש מהפרטת המרחב הציבורי
חברת המועצה שולה קשת, הפועלת למען שימור הכיכר כשטח ציבורי, מתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה. לטענתה, העירייה אינה פועלת כנציגת ציבור אלא כמי שמקדמת אינטרסים של יזמי נדל”ן. קשת ציינה כי הזנחת האזור לאורך השנים, בדומה למקרים נוספים כמו התחנה המרכזית החדשה, נועדה להכשיר את הקרקע להפרטה ולמכירת נכסי ציבור לידיים פרטיות. היא הדגישה כי כיכר אתרים היא מקום מפגש קהילתי חיוני, וכי הוצאתו מידי הציבור מהווה פגיעה בלתי הפיכה באופי העיר.
כוחו של מאבק ציבורי: לקחים מקריית ספר
יו”ר סיעת “כולנו העיר”, אמיר בדראן, הבהיר כי המאבק בתוכנית כיכר אתרים חייב להתנהל בכמה מישורים – הן משפטי והן ציבורי. הוא ציין לחיוב את פעילות התושבים שהביאה את הנושא למעמד זה, והדגיש כי המאבק המשפטי לא יצליח ללא גיבוי של תמיכה עממית רחבה. בדראן הציג תקדימים מן העבר, כמו המאבק על גן קריית ספר בתל אביב, שם התנגדות נחושה של הציבור מנעה הקמת מגדלים והביאה להקמת גן ציבורי רחב ידיים. מקרה זה מדגים את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה בין נבחרי ציבור לבין תושבים, במטרה להגן על מרחבים ירוקים וציבוריים בעיר.
פוסטים קשורים לנושא:
האם התחדשות כיכר אתרים תפגע בעיר הלבנה של תל אביב? 
תל אביב בעוד עשור- גורדי שחקים של עד 80 קומות 
