דוח שכר מקיף של הביטוח הלאומי חושף נתונים על ממוצע שכר, פערים מגדריים, ותמונת שוק העבודה בישראל. תל אביב בצמרת הערים.
ניתוח מעמיק של שוק השכר בישראל: פרסום דוח חדש של הביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי פרסם לאחרונה דוח מקיף המציג תמונה עדכנית ומפורטת של שוק העבודה והשכר במדינת ישראל. דוח זה, הראשון מסוגו ברמת הפירוט המוצגת, מתאפשר הודות לשינוי חקיקתי שחל בשנת 2020, אשר חייב מעסיקים לדווח לביטוח הלאומי באופן חודשי באמצעות טופס 100. טופס זה כולל כעת פירוט של כלל העובדים השכירים המועסקים אצלם, ואת השכר הספציפי שקיבל כל עובד, על פי רכיבי שכר שונים. שינוי זה מהווה התפתחות משמעותית, שכן בעבר הדיווחים היו ברמת המעסיק בלבד וכללו את מספר המשרות והיקף השכר הכולל. כעת, הנתונים מאפשרים להשיג תמונת מצב אמינה ומדויקת יותר של שכר ותעסוקה ברמה פרטנית של עובד. הנתונים המפורטים, יחד עם מידע דמוגרפי נוסף הקיים בבסיסי הנתונים של הביטוח הלאומי, מספקים בסיס אנליטי עשיר לקבלת החלטות מדיניות.
צמרת השכר בערים הגדולות: תל אביב מובילה לצד מרכז
הדוח החדש חושף פערים משמעותיים ברמות השכר הממוצעות בין הערים הגדולות בישראל. מתוך 27 הערים שבהן מתגוררים למעלה מ-75 אלף תושבים, ניכר כי רמות השכר הגבוהות ביותר נרשמו ביישובים הממוקמים באזור המרכז ובסביבתו. בראש הרשימה ניצבת רעננה, עם שכר חודשי ממוצע של 21,534 שקלים חדשים. אחריה נמצאות הרצליה (21,473 שקלים חדשים) ומודיעין-מכבים-רעות (21,148 שקלים חדשים). במקום הרביעי בטבלת הערים המובילות בשכר הממוצע ניצבת תל אביב-יפו, עם נתון מרשים של 20,655 שקלים חדשים. מיקומה של תל אביב בצמרת הערים בעלות השכר הגבוה ביותר משקף את ריכוזם של ענפי ההייטק, הפיננסים והשירותים המתקדמים בתחומה, המאופיינים בשכר גבוה. ערים אלו, המהוות מוקדי תעסוקה מרכזיים, מושכות אליהן אוכלוסייה בעלת הכשרה אקדמית וניסיון רעב, התורמת לרמות השכר הגבוהות. מנגד, הערים הגדולות שבהן נרשם השכר הממוצע הנמוך ביותר הן מודיעין עילית (7,841 שקלים חדשים), בני ברק (9,073 שקלים חדשים), רהט (9,123 שקלים חדשים) ונצרת (9,643 שקלים חדשים), המשקפות לרוב מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים.
תמונת מצב כללית: שכר ממוצע וחציוני בישראל
על פי הנתונים שנאספו לשנים 2023 ו-2024, השכר החודשי הממוצע לשכיר בישראל בשנת 2024 עמד על 14,657 שקלים חדשים במחירים שוטפים. נתון זה משקף עלייה של 5.5% בהשוואה לשנת 2023, בה עמד השכר הממוצע על 13,897 שקלים חדשים. חשוב לציין כי עלייה זו עולה על העלייה הממוצעת במדד המחירים לצרכן, שעמדה על כ-3.1% באותה תקופה. עם זאת, ניתוח שוק העבודה דורש התייחסות גם לשכר החציוני, המבטא את הנקודה שבה מחצית מהעובדים מרוויחים יותר ומחציתם פחות. פער זה בין השכר הממוצע לבין השכר החציוני נותר משמעותי, ועמד על 4,289 שקלים חדשים בשנת 2024, לעומת 4,077 שקלים חדשים בשנת 2023. פער זה, המעיד על חוסר שוויון בהתפלגות השכר, נע בטווח של 36% עד 50% בכל שנה, וממחיש את השפעתן של משכורות גבוהות מאוד על ממוצע השכר הכללי.
פערים מגדריים והעסקה מרובת משרות
הדוח שופך אור גם על פערים מגדריים בתעסוקה ובשכר. השכר הממוצע של גברים נמצא גבוה בכ-54% בהשוואה לשכר של נשים, כשהוא עומד על 17,386 שקלים חדשים לעומת 11,288 שקלים חדשים בהתאמה. גם השכר החציוני מציג תמונה דומה, עם פער של כ-40% לטובת גברים (12,033 שקלים חדשים לגברים לעומת 8,598 שקלים חדשים לנשים). הדוח מצביע על מגמה מטרידה לפיה הפער הממוצע בשכר בין גברים לנשים מתרחב ככל שהגיל עולה, עד גיל 60. יתר על כן, בעשירונים הנמוכים של השכר, יש ייצוג גבוה יותר לנשים (כ-46% מהעובדים בחמשת העשירונים התחתונים). לעומת זאת, בעשירונים הגבוהים יותר, ובעיקר בעשירון העשירי, נרשם פער מגדרי משמעותי לטובת גברים, שהגיע ללא פחות מ-174%.
בנוסף, הדוח התייחס לתופעת העסקה ביותר ממשרה אחת. כ-298 אלף שכירים בישראל, המהווים כ-8% מכלל השכירים, מועסקים בשתי משרות או יותר. ממצא מעניין הוא כי שכירים המועסקים במספר משרות מרוויחים בממוצע פחות מאלה המועסקים במשרה אחת בלבד. שכיחות התופעה גבוהה יותר בקרב נשים, עם 180,854 נשים לעומת 116,947 גברים בממוצע בתקופה הנסקרת. נתונים אלו מציגים כי 10% מהשכירות מועסקות ביותר ממשרה אחת, לעומת 7% מהשכירים הגברים.
שכר לפי ענפי תעסוקה ומבנה המעסיקים
ניתוח השכר לפי ענפי תעסוקה חושף אף הוא פערים ניכרים. הענפים שבהם נרשם השכר החציוני הגבוה ביותר למשרת שכיר הם ענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (27,138 שקלים חדשים), וענף המידע והתקשורת (21,475 שקלים חדשים). בענפים אלו נרשמו גם רמות השכר הממוצעות הגבוהות ביותר (30,284 שקלים חדשים ו-27,823 שקלים חדשים בהתאמה), מה שמשקף את הפריון הגבוה והביקוש לכישרונות בענפי התשתיות והטכנולוגיה. מנגד, השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר הנמוך ביותר נרשם בענף שירותי אירוח ואוכל, עם 6,119 שקלים חדשים בממוצע ו-4,463 שקלים חדשים חציוני. נתונים אלו מהווים כ-47% פחות מהשכר הממוצע הכללי למשרת שכיר במשק וכ-50% פחות מהשכר החציוני הכללי.
באשר למבנה המעסיקים בישראל, הדוח מציין כי בשנים 2023-2024 כ-73% מהמעסיקים היו “מעסיקים קטנים”, המעסיקים עד חמישה עובדים (כולל). אצל מעסיקים אלו מרוכזים כ-11% מכלל המשרות במשק. מעסיקים שהעסיקו עד 19 עובדים (כולל) היוו כ-92% מכלל המעסיקים, אך החזיקו רק בכ-24% מכלל המשרות. לעומת זאת, “מעסיקים גדולים”, המעסיקים יותר מ-100 עובדים, היוו רק 1.5% מכלל המעסיקים, אך הם אחראים על שיעור ניכר של המשרות במשק – בין 57% ל-58% מכלל המשרות. נתונים אלו מדגישים את ריכוז הכוח התעסוקתי בידי קומץ מעסיקים גדולים.
השלכות ויישומים עתידיים של נתוני השכר
מנכ”ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, התייחס לחשיבות הנתונים החדשים. הוא ציין כי המוסד מתכנן לעשות שימוש בנתונים אלו לצורך צמצום הבירוקרטיה והנגשת השירותים לאזרחים, תוך אינטגרציה של נתוני שכר למערכות המידע הממשלתיות. זה צפוי לחסוך צורך בהגשת מסמכים חוזרים מצד האזרחים, ובו זמנית להבטיח מיצוי זכויות יעיל יותר עבור מי שזקוק לכך. ניצה קסיר, סמנכ”לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי, הוסיפה כי כעת, הודות לנתונים המפורטים, ניתן יהיה לנתח בטווחי זמן קצרים מצבים של האטה כלכלית, שינויים ברמות השכר, וכן לבחון לעומק סוגיות של אי-שוויון בשכר. היכולת לזהות מגמות אלו בזמן אמת תשפר את יכולת המדינה להגיב באופן מהיר וממוקד לאתגרים בשוק העבודה ולגבש מדיניות מבוססת נתונים.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com