סאגת תמ”א 38 בנווה עופר בתל אביב: רוכשים יקבלו כספם בחזרה מפרויקט תקוע

נווה עופר תל אביב

פסק דין תקדימי מאפשר לרוכשי דירות בפרויקט תמ”א 38 בנווה עופר, תל אביב, לקבל את כספם בחזרה עקב עיכובים משמעותיים.


רוכשי דירות בנווה עופר: פסק דין תקדימי מתיר חילוט ערבויות

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בפסיקה תקדימית כי 14 מתוך 22 רוכשי דירות בפרויקט תמ”א 38 ברחוב קורקידי שבשכונת נווה עופר בתל אביב, יוכלו למשוך את כספם. ההחלטה, שנחתמה על ידי השופטת נועה גרוסמן, מאפשרת לרוכשים לחלט את הערבויות שבידיהם, ובכך לצאת מהפרויקט ולקבל חזרה את הסכומים ששילמו עד כה. פרויקט זה, הכולל תוספת של 22 יחידות דיור חדשות לצד חיזוק 32 דירות קיימות, תוספת ממ”דים, מרפסות שמש וחניות, היה אמור להימסר כבר בשנת 2020, אך נותר תקוע בשלב גמר הבנייה במשך חמש שנים.

התחייבויות ועיכובים בפרויקט נווה עופר

העבודות בפרויקט החלו בשנת 2018, ועל פי ההסכם שנחתם, היו אמורות להסתיים עם קבלת טופס 4 ב-2020. אולם, העבודה נפסקה, והבניין נותר מוקף בפיגומים במשך שנתיים. דוחות הפיקוח ציינו כי הפרויקט נמצא בשיעור ביצוע של 82.3%, אך מצב זה לא מנע נזקים לדירות הקיימות ואף גרם לשריפה שפרצה בבניין באוקטובר 2024 עקב שימוש לא מורשה בדירות הריקות על ידי גורמים זרים. למרות התקדמות הבנייה, העיכובים הממושכים יצרו מצוקה לדיירים, שחלקם נותרו להתגורר באתר בנייה פעיל.

אחריות גורמי המימון וחילוט הערבויות

בדיון קודם שהתקיים בדצמבר אשתקד, קבעה השופטת גרוסמן כי האחריות להשלמת העבודות תוטל על גורמי המימון של הפרויקט – בנק ירושלים וחברת הביטוח איילון – ולא על נאמן חדלות פירעון. עוד נקבע כי הפרויקט יקודם באמצעות כונס נכסים, המייצג את גורמי המימון. השאלה המרכזית שעמדה במרכז הדיון האחרון הייתה האם לדחות את בקשת הרוכשים לחילוט ערבויות חוק המכר, או לאלץ אותם להישאר בפרויקט עד לסיומו, כפי שדרשו הגורמים המממנים. השופטת גרוסמן קיבלה את בקשת הרוכשים, תוך שהיא מציינת כי “חלק משמעותי מהרוכשים הגיע אל קצה גבול היכולת” וכי “הפרויקט אינו מתקדם לפי סדר הזמנים שהובטח”.

משמעות פסק הדין והשלכותיו הכלכליות

על פי פסק הדין, חתימת חוזי רכישת הדירות החדשות בין השנים 2017-2019, והעובדה שמסירת הדירות הייתה אמורה להתבצע כבר בשנת 2021 ולא התקיימה עד היום, מהוות הפרה יסודית של ההסכמים. הפרה זו מצדיקה ביטול חוזים והשבה באמצעות חילוט ערבויות בהתאם לחוק המכר. השופטת קבעה לוח זמנים, עד תחילת ספטמבר 2025, שבו יוכלו בעלי הדירות להודיע לגורמי המימון על רצונם לממש את הערבויות, להשתחרר מהעסקה ולבטל את ההסכם, או לבחור להישאר בפרויקט. עו”ד זהר גרינברג, המייצג את הרוכשים, הדגיש כי החלטת גורמי המימון לא לשלם את הכסף לרוכשים, שרבים מהם מתמודדים עם נטל כפול של תשלומי משכנתא ושכר דירה, היא מקוממת ומצביעה על התחמקות שיטתית מחובותיהם.

תגובת בנק ירושלים והמשך הסאגה

מבנק ירושלים נמסר בתגובה כי החלטת השופטת היא “תקדימית ומסוכנת לפרויקטי ליווי נדל”ן בענף באופן כללי”, וכי היא עלולה ליצור אי ודאות משפטית שתשפיע על כלל השוק. הבנק טוען כי במקום לחייב את הרוכשים להפקיד את יתרת הכספים הנדרשים להשלמת הפרויקט, השופטת מייצרת מצב שבו הרוכשים, שלטענת הבנק הם ברובם משקיעים ולא דיירים קיימים, מסכנים את המשך הפרויקט כולו. הבנק ציין כי בכוונתו לערער על ההחלטה ולהגיש בקשה לעיכוב ביצוע, אך יכבד כל החלטה של בית המשפט. במקביל, הבנק מצהיר כי ימשיך לפעול להשלמת הפרויקט לטובת שאר הרוכשים והדיירים הקיימים. ההתפתחות הזו צפויה להשפיע על פרויקטי תמ”א 38 נוספים במרכז הארץ.


חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

כתיבת תגובה

חדשות