המכון הלאומי לחקר ימים ואגמים מדווח על כמויות גדולות של מדוזות שנצפו לאורך רצועת החוף, שבועות ארוכים לפני המועד המוכר בשנים עברו.
על פי דיווחים עדכניים, מקיפים ומדויקים הזורמים בימים האחרונים מאתר “מדוזות בעם”, נרשמו תצפיות רבות ורשמיות של מדוזות מסוג חוטית נודדת וכחולת שוליים ממש בתוך המים של חופי תל אביב-יפו. במכון הלאומי לחקר ימים ואגמים מדווחים בדאגה על כמויות חריגות וגדולות במיוחד של נחילים שנצפו במהלך הפלגות מחקר כבר בתחילת חודש מאי הנוכחי. מדובר בהופעה מוקדמת בצורה משמעותית מהרגיל, שכן על פי ניסיון העבר והנתונים ההיסטוריים שנאספו לאורך עשרות השנים האחרונות, הכמויות המסיביות והמשמעותיות של היצורים הימיים הללו נוהגות להגיע ולהיראות בבירור באזורנו רק לקראת סוף חודש מאי או לכל המוקדם במהלך חודש יוני.
הדיווחים המקומיים והמדאיגים המגיעים מהמתרחצים והגולשים בתוך תל אביב משתלבים היטב בתוך תמונה ארצית וסביבתית רחבה בהרבה. על פי נתונים רשמיים שפורסמו ברשת, אנשי המכון הלאומי לחקר ימים ואגמים זיהו את המגמה המוקדמת הזו כבר במהלך השבועות האחרונים, כאשר נחילי ענק החלו לנדוד לאורך כל קו החוף של מדינת ישראל. המין הנפוץ, המוכר והדומיננטי ביותר בתוך חופי ישראל הוא כצפוי ה”חוטית הנודדת”. זוהי המדוזה הלבנה והגדולה שמרבית המתרחצים והנופשים בארץ מכירים מקרוב, גם אם רובם המוחלט היו מעדיפים להימנע מהמפגש הצורב והלא נעים עמה בתוך המים.
על פי מחקרים מפורטים של מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, החוטית הנודדת מוגדרת מבחינה מדעית כמין פולש והרסני שהגיע לים התיכון ככל הנראה מאזור האוקיינוס ההודי הרחוק, דרך נתיבי השיט של ים סוף ותעלת סואץ. המדוזה הזו תועדה באופן רשמי וראשוני לחלוטין במימי הים התיכון עוד במהלך קיץ 1976, והחל משנות ה-80 של המאה הקודמת היא החלה להופיע בקביעות ובתדירות גבוהה בתוך מי הים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, כאשר עיקר הנוכחות שלה התרכז באופן מסורתי במהלך חודשי הקיץ החמים של יוני ויולי.
השאלה המרכזית המעסיקה את החוקרים ואת הציבור הרחב היא מדוע התופעה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב ואף הולכת ומחריפה עם השנים. על פי נתונים של סוכנות הידיעות למדע ולסביבה “זווית”, בשנים האחרונות ניתן להבחין בכניסתם של מינים חדשים לחלוטין של מדוזות, כמו כחולת השוליים, כחלק בלתי נפרד מתהליך פלישת המינים הימיים המתמשך והבלתי פוסק דרך תעלת סואץ המורחבת. בין הגורמים הסביבתיים המרכזיים המוזכרים על ידי מדענים ואקולוגים כהסבר לעלייה הדרמטית בשכיחות הנחילים, ניתן למצוא את שינויי האקלים הגלובליים הגורמים להתחממות המים, העשרה מאסיבית של מי הים בחומרי מזון אורגניים כתוצאה מזיהום תעשייתי שוטף ונגר חקלאי המגיע מהיבשה, ותופעה קשה של דיג יתר הפוגעת פגיעה אנושה באויבים הטבעיים ובמתחרים הישירים של המדוזות על מקורות המזון בים.
מעבר לתחושת הצריבה הלא נעימה והכואבת הנגרמת לאלפי המתרחצים הפוקדים את רצועת החוף, הופעתם של נחילי מדוזות ענקיים וצפופים מהווה תופעה סביבתית, אקולוגית וכלכלית חמורה ובעלת השלכות קשות. מומחים של רשות הטבע והגנים מציינים בהקשר זה כי נחילי הענק הללו עלולים לפגוע פגיעה אנושה בענף התיירות החופית ובכלכלת הערים השוכנות לים, לגרום לנזקים כבדים לענף הדיג המקומי בשל קריעת רשתות, לחסום מתקני תשתית חיוניים ולאומיים כמו מערכות קירור של תחנות כוח ומתקני התפלה גדולים, ואף לערער לחלוטין את כל מארג המזון העדין בתוך הסביבה הימית.
מבחינה מעשית, אין כל סיבה להיכנס לבהלה או לפאניקה מיותרת, אך לפני שבוחרים לקפוץ למים התיכונים בתל אביב, מומלץ מאוד להתעדכן באופן שוטף במצב המדוזות ובמיקומי הנחילים העדכניים דרך האפליקציות הייעודיות. חשוב לזכור כי גם בימים שבהם לא מבחינים במדוזות שלמות בעין חופשית, המתרחצים עלולים להיתקל בתופעה המכונה “מים צורבים”. זהו מצב שכיח שבו חלקי זרועות פגועים או תאים צורבים זעירים ניתקים מגוף המדוזה ונסחפים עם זרמי המים והגלים, מה שמוביל לצריבה חזקה וכואבת על עורם של השוחים גם ללא כל מפגש פיזי ישיר עם היצור עצמו.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com



