דרמה משפטית בתל אביב: בג”ץ עצר את בחירת רב העיר
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הוציא צו ארעי המורה על עיכוב הבחירות לרבנות העיר תל אביב-יפו בעקבות טענות לליקויים חמורים בהליך המינוי וחוסר שקיפות מצד המשרד לשירותי דת
התערבות שיפוטית בהליך בחירת רב העיר תל אביב
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה הערב (ראשון) על הקפאת הליך הבחירות לתפקיד רב העיר תל אביב-יפו. הצו הארעי דוחה את המועד המקורי שנקבע ל-6 בינואר 2026, וקובע כי הבחירות לא יתקיימו לפחות עד לסוף חודש ינואר. החלטת בג”ץ מגיעה בעקבות עתירה דחופה שהגישו חברי מועצת העיר וסיעות שונות, המלינים על פגמים מהותיים בגיבוש האספה הבוחרת. על פי החשד, המשרד לשירותי דת פעל בניגוד לנהלים המקובלים, תוך עקיפת חובת ההתייעצות עם נבחרי הציבור המקומיים. מדובר בצעד משמעותי שנועד להבטיח כי הגוף האמון על בחירת דמות רוחנית כה מרכזית בעיר ימונה בהליך תקין, דמוקרטי ושקוף, המשקף נאמנה את צורכי תושבי העיר הליברלית.
טענות העותרים על פגיעה בחובת ההיוועצות
העתירה, שהוגשה באמצעות ארגון “עתים” ובשם רשימה ארוכה של חברי מועצה, בהם סגנית ראש העיר מיטל להבי וסגן ראש העיר חיים גורן, מתמקדת בהליך מינוי נציגי הציבור לאספה הבוחרת. לפי החוק, השר לשירותי דת רשאי למנות שליש מחברי הגוף הבוחר, אך עליו לעשות זאת לאחר התייעצות ממשית עם מועצת העיר. העותרים טוענים כי השר הציג רשימה של 21 נציגים בלוח זמנים דחוק של 72 שעות בלבד לפני הדיון, מבלי לספק מידע על זיקותיהם הפוליטיות או הקשר שלהם למועמדים השונים. לטענתם, המשרד לשירותי דת ניסה להפוך את מועצת העיר ל”חותמת גומי” בלבד, תוך התעלמות מוחלטת מהחובה המשפטית לקיים דיון מהותי בזהות הנציגים שאמורים לייצג את קול הציבור התל-אביבי.
עמדת בג”ץ והצורך בבדיקה משפטית נוספת
במהלך הדיון, הנשיא עמית ציין כי קיימים היבטים בהליך שדורשים בדיקה מעמיקה, במיוחד לאור העובדה שחלק מהמידע הרלוונטי הועבר לעירייה רק לאחר הגשת העתירה. בית המשפט הציע “דחייה קצרה” כדי לאפשר למועצת העיר להביע את עמדתה בצורה מושכלת על נציגי השר. המדינה הודתה כי נפלו ליקויים בהעברת המידע המלא לחברי המועצה במועד המקורי, מה שחיזק את ההחלטה לעצור את המרוץ לבחירות. השופטים הבהירו כי הליך בחירת רב עיר, תפקיד המכהן לאורך שנים רבות (עד גיל 75), מחייב הקפדה יתרה על טוהר המידות והגינות פרוצדורלית, כדי למנוע מצב של מחטפים פוליטיים על חשבון האינטרס הציבורי המקומי.
תגובות נבחרי הציבור וארגוני החברה האזרחית
עו”ד אוהד וייגלר מארגון “עתים” בירך על החלטת בית המשפט ומסר כי מדובר במסר ברור למשרד לשירותי דת, לפיו לא ניתן לנהל את הליכי בחירת הרבנים כ”מגרש משחקים פרטי”. גם סגנית ראש העיר, מיטל להבי, הדגישה כי מדובר בהישג עבור חברי המועצה שנלחמו על השקיפות. לדבריה, הגוף שבוחר את הרב חייב לשקף את כלל האוכלוסייה ולפעול ללא ניגודי עניינים. בקרב העותרים שוררת תמימות דעים כי רב העיר תל אביב חייב להתאים לרוחה הליברלית והמגוונת של העיר, וכי הליך מינוי נציגי השר נראה כניסיון להטות את הכף לטובת מועמדים ספציפיים המקורבים לגורמים פוליטיים בממשלה.
רשימת המועמדים והמתח סביב התפקיד הנחשק
לתפקיד רב העיר תל אביב-יפו הוגשו שמונה מועמדויות של רבנים בולטים, בהם הרב צבי יהודה לאו (בנו של הרב הראשי לשעבר), הרב חיים אמסלם, הרב זבדיה כהן, הרב בן ציון אלגאזי, הרב אבי רזניקוב, הרב אריה לוין, הרב רם ראב”ד והרב אליעזר שמחה וייס. המאבק על התפקיד נחשב לאחד המשמעותיים בעולם הרבנות בשנים האחרונות, בשל חשיבותה של תל אביב כמרכז תרבותי ודתי כאחד. העובדה שהתפקיד מוענק לתקופה ארוכה ללא הגבלת קדנציות מעצימה את החשיבות של כל נציג ונציג באספה הבוחרת. הדיון הבא בבג”ץ צפוי להתקיים לאחר הגשת עדכונים מצד המשיבים עד ל-28 בינואר, אז יוחלט האם לבטל את הליך המינוי הקיים או לאפשר את קיום הבחירות תחת תנאים מגבילים.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com.


