תל אביב במוקד הסיכון לעלייה בנפגעים בקרב הולכי רגל בשנת 2025
נתונים חדשים של עמותת אור ירוק מצביעים על זינוק במספר ההרוגים בכבישים עירוניים כאשר תל אביב-יפו מרכזת את מספר הנפגעים הגבוה ביותר בישראל בחמש השנים האחרונות.
מדוע נרשמה עלייה במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2025
מתחילת שנת 2025 נהרגו 119 הולכי רגל בכבישי ישראל, נתון המהווה עלייה של שמונה אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מגמה מדאיגה זו משקפת את חוסר המוגנות של משתמשי הדרך הפגיעים ביותר, כאשר שבעים אחוזים ממקרי המוות התרחשו בתוך המרחב העירוני הצפוף. עמותת אור ירוק מדגישה כי הגידול במספר ההרוגים נובע משילוב של תשתיות לקויות, מהירות נסיעה מופרזת וריבוי כלי רכב חשמליים במרכזי הערים. מבחינה היסטורית, בטיחות הדרכים בישראל עברה תהפוכות, אך השנים האחרונות מאופיינות בחזרה לרמות סיכון גבוהות בשל עומסי התנועה הגוברים והזנחת תוכניות מיתון תנועה בערים הגדולות. בתל אביב, הנתונים הופכים למורכבים יותר בשל ריבוי מוקדי תעסוקה ופנאי המושכים קהלים עצומים מחוץ לעיר. בשכונת פלורנטין, למשל, מאפייני הרחובות הצרים והצפופים לצד פעילות מסחרית ענפה יצרו נקודות חיכוך רבות שבהן הולכי הרגל נאלצים לתמרן בין רכבים חונים לרוכבי כלים חשמליים, דבר שמגדיל את ההסתברות לאירועי היפגעות.
מהו דירוג המסוכנות של תל אביב בהשוואה לערים אחרות בישראל
תל אביב-יפו מדורגת במקום השני בישראל במדד המסוכנות היחסי לאלף תושבים, אך היא ניצבת במקום הראשון במספר הנפגעים האבסולוטי עם 1,366 הולכי רגל שנפגעו בחמש השנים האחרונות. הנתון היחסי מצביע על כך שבכל שנה נפגעים בממוצע 0.58 הולכי רגל לכל אלף תושבים בעיר, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע בירושלים או בחיפה. הסיבה המרכזית לפער בין מספר הנפגעים לבין המיקום היחסי נעוצה בכך שתל אביב היא המוקד המטרופוליני המרכזי בישראל, המארח מדי יום עשרות אלפי יוממים שמגיעים לעבודה וללימודים. נתונים אלו מלמדים כי רמת הסיכון בדרכים בתל אביב אינה משפיעה רק על תושביה הקבועים, אלא על כל מי שמשתמש במדרכותיה ובמעברי החצייה שלה. אם נבחן את מרכז העיר תל אביב, ובפרט את הצמתים הסמוכים למגדלי המשרדים בשדרות רוטשילד או ברחוב הארבעה, ניתן לראות כיצד ריכוז גבוה של הולכי רגל בשעות השיא מייצר עומס חריג שמאתגר את מערכות הבקרה והתשתיות הקיימות, ומעלה את הסבירות לתאונות קשות.
אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע כהולכי רגל בערים
אוכלוסיית האזרחים הוותיקים וילדים עד גיל 14 מזוהים כקבוצות הסיכון המרכזיות, כאשר בשנת 2024 נרשם זינוק של 33 אחוזים בהרוגים בני 65 ומעלה. נתוני העמותה מעלים כי 48 קשישים איבדו את חייהם בשנה החולפת, מתוכם בולטים לרעה בני 85 ומעלה. חוסר היכולת של קשישים להגיב במהירות למפגעים בדרך, לצד ירידה קוגניטיבית ופיזית, הופכת אותם לקורבנות העיקריים של תאונות דרכים עירוניות. במקביל, גם בחברה הערבית נרשם זינוק דרמטי של 91 אחוזים במספר ההרוגים, נתון המצביע על פערים עמוקים בהשקעה בתשתיות ובחינוך לבטיחות בדרכים במגזר זה. בתל אביב, סוגיית הקשישים מקבלת משנה תוקף בשכונות דרום העיר ובצפון הישן, שם מתגוררת אוכלוסייה ותיקה משמעותית המדווחת לעיתים קרובות על קושי בחציית כבישים רחבים כמו דרך נמיר או רחוב אלנבי, במיוחד לאור השינויים התכופים בהסדרי התנועה בעקבות עבודות הרכבת הקלה.
כיצד משפיעים הקורקינטים והאופניים החשמליים על תחושת הביטחון של הולכי הרגל
השימוש בכלים חשמליים קלים הפך לאחד האיומים המרכזיים על הולכי הרגל, כאשר 89 אחוזים מהציבור מדווחים על חשש ממעורבות בתאונה עם כלי כזה. סקר של מכון מאגר מוחות חושף כי רוב מוחלט של הציבור תומך בהורדת מהירות הנסיעה המותרת לכלים חשמליים ומתלונן על תופעה רחבה של רוכבים המבצעים עבירות תנועה ללא קסדה. הקורקינטים השיתופיים, המושארים לעיתים קרובות במרכז המדרכה, מהווים מכשול פיזי המסכן בעיקר כבדי ראייה וקשישים. תופעה זו נוכחת במיוחד ברחובות תל אביב המרכזיים, שם המדרכות הפכו לשדה קרב בין הולכי רגל לרוכבים מהירים. ברחובות כמו דיזנגוף או אבן גבירול, הולכי הרגל נאלצים לחלוק מרחב מצומצם עם רוכבים המזגזגים בין עוברים ושבים, מה שיצר משבר אמון בין הציבור לבין הרשויות האחראיות על אכיפת הסדר במדרכות.
מהן ההמלצות המקצועיות לשינוי המגמה והגברת הבטיחות במרחב העירוני
הפתרון המוצע על ידי מומחי בטיחות כולל מיתון מהירות הנסיעה (Speed Calming) והצבת הולכי הרגל בראש פירמידת התנועה. דרישה מרכזית היא יצירת “אזורי מיתון תנועה” בקרבת בתי ספר ומרכזים קהילתיים, בהם המהירות המותרת תרד ל-30 קמ”ש או פחות. בנוסף, נדרשת אכיפה טכנולוגית מחמירה נגד רוכבי כלים חשמליים הנוסעים על המדרכה ובניגוד לכיוון התנועה. שיפור התאורה במעברי חצייה והארכת זמן האור הירוק להולכי רגל הם צעדים פשוטים וזולים יחסית שיכולים להציל חיים באופן מיידי. בתל אביב, עיריית תל אביב-יפו החלה ביישום חלק מצעדים אלו דרך סלילת שבילי אופניים נפרדים והרחבת מדרכות בשכונות מסוימות, אך הנתונים מראים כי קצב השינוי אינו מדביק את קצב הגידול במספר המשתמשים בדרך. השקעה בשיפור נגישות והפרדת תנועה באזורים כמו מתחם התחנה או סביבת שוק הכרמל נחשבת לקריטית לצמצום מספר הנפגעים בעיר בשנים הבאות.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com
פוסטים קשורים לנושא:
מהפכה תחבורתית בתל אביב: רוב רחובות העיר יוגבלו ל-30 קמ”ש לשיפור הבטיחות תל אביב מובילה את רשימת ההרוגים בכבישים: 2025 – השנה הקטלנית ביותר מזה שני עשורים תל אביב מפעילה אכיפת מצלמות נגד כלים דו-גלגליים: עיכובים משמעותיים בהעברת דוחות לרוכבים שיתופיים מיליארדר ההייטק בדרך לבעלות בהפועל תל אביב: אסף רפפורט במשא ומתן לרכישת מניות מגמה ירוקה בבורסה המקומית: פתיחה חיובית למסחר בתל אביב שיא היסטורי בהגירה מישראל: זינוק חד בעזיבה מחיפה ותל אביב מובילה בנתוני הנוטשים נתוני הלמ”ס חושפים: איך תושבי תל אביב באמת מרגישים בעיר? דרבי תל אביבי בכדורסל: משטרת ישראל בהיערכות מוגברת לקראת המשחק המרכזי אלקטרה זכתה במכרז מס הגודש – שרת התחבורה דורשת מנתניהו לבטל את המיזם