עדכון אחרון ב – יום רביעי, 30 אוקטובר 2024, 7:35 על ידי חדשות תל אביב
פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בהרצליה עשוי להביא להקלה משמעותית לבעלי דירות בתל אביב שחויבו עד כה על ידי עיריית תל אביב להחליף חלונות ואלמנטים תקינים כדי ליצור חזיתות אחידות בבניינים. בפסיקה זו, השופט דוד יצחק הבהיר כי דרישת העירייה להחלפת אלמנטים כמו חלונות וויטרינות תקינים, רק בשל חוסר התאמה חזותית בין דירות שונות, אינה עומדת בהוראות חוק העזר העירוני. לפי השופט, חוק העזר מסמיך את העירייה להבטיח מראה נאה ולמנוע הזנחה, אך לא להטיל חובת אחידות שאינה קשורה למצב התחזוקתי של החזיתות.
עיריית תל אביב פתחה בתביעה משפטית כנגד דיירים בבניין במרכז העיר, לאחר שאלה סירבו להחליף חלונות תקינים שלא התאימו לחלונות האחרים בבניין. העירייה הסתמכה על סעיף בחוק העזר המחייב שמירה על "מראה נאה" של החזיתות. אולם, השופט יצחק הדגיש כי "רצון המחוקק היה להסמיך את העירייה להבטיח מראה נאה ולמנוע הזנחה של הבתים", אך לא לכפות שינוי אלמנטים תקינים שאינם בלויים או מוזנחים.
לדברי עו"ד דורון טל, שייצג את הדיירים, מדובר בפסיקה עקרונית בעלת השלכות רחבות על מאות בעלי דירות בתל אביב. עיריית תל אביב הוציאה בעשור האחרון מעל 1,000 דרישות לבעלי דירות לשיפוץ חזיתות, במטרה ליצור אחידות במראה הבניינים, וכיום היא מתכננת להוציא עוד כ-1,000 דרישות בכל שנה. בניינים שלא יעמדו בדרישות עשויים לעמוד בפני תביעות משפטיות דומות. על פי עמדת עו"ד טל, פסיקה זו צפויה לחסוך לבעלי הדירות עשרות אלפי שקלים בכך שמונעת מהם את החובה להחליף חלונות ואלמנטים תקינים לצורך אחידות חזותית.
עוד התייחס השופט לאופן שבו ניגשה העירייה לנושא שיפוץ הבניינים, כשהיא בחרה להגיש תביעות כנגד כל בעלי הדירות בבניין ולא רק נגד דירות עם אלמנטים מוזנחים. טענה זו, לפיה חלונות ואלמנטים חיצוניים בחזית הבניין אינם נחשבים חלק מ"הרכוש המשותף", מציבה את העירייה בעמדה בעייתית מבחינה משפטית ומטילה סימן שאלה לגבי הליך האכיפה שבחרה בו.
למרות שהפסיקה נראית כהישג עבור בעלי הדירות, השופט יצחק נמנע מלחייב את העירייה בהוצאות משפט, וזאת בשל העובדה כי בעלי הדירות, במקביל, ביצעו שיפוצים מסוימים ללא רישיון עירוני. השופט הבהיר כי גם אם סירוב העירייה להנפיק רישיון לא היה מוצדק, עדיין חלה על הדיירים חובה לפנות לבית המשפט לקבלת סעד לפני ביצוע השיפוץ.
פסיקה זו עשויה להוות תקדים משמעותי לעיריות אחרות ברחבי הארץ, בהתייחס למתח שבין רצון העיריות לשפר את חזות הבניינים הציבוריים לבין שמירה על זכויותיהם של בעלי הדירות, במיוחד בנושאים כמו העלויות הגבוהות הנדרשות מהם והגבלת זכותם לשמור על אלמנטים תקינים בדירותיהם.