פסיקה תקדימית אכיפת חניה במצלמות אוטומטיות אינה חוקית

אכיפת חניה במצלמות אוטומטיות

בית המשפט המחוזי קבע כי לרשויות המקומיות אין סמכות חוקית להשתמש במצלמות חכמות לזיהוי לוחיות רישוי לצורך מתן דוחות חניה ללא חקיקה מפורשת של הכנסת.


רעידת אדמה משפטית במערך האכיפה העירוני

פסק דין דרמטי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מעמיד בסימן שאלה את חוקיותם של מיליוני דוחות חניה שנרשמו בשנים האחרונות ברחבי הארץ. השופט קובי ורדי קבע באופן עקרוני כי השימוש בטכנולוגיית LPR (זיהוי לוחיות רישוי אוטומטי) על ידי עיריות נעשה ללא הסמכה חוקית מתאימה. הפסיקה חושפת פער משמעותי בין היכולות הטכנולוגיות שאימצו הרשויות לבין התשתית החוקית הקיימת, וקובעת כי לא ניתן לפגוע בזכות החוקתית לפרטיות מכוח “סמכות עזר” או חוקי עזר עירוניים בלבד. מדובר בהחלטה בעלת השלכות כלכליות כבדות משקל, שכן הכנסות הרשויות מאכיפה דיגיטלית נאמדות במאות מיליוני שקלים בשנה.

הטכנולוגיה שהפכה למדפסת מזומנים ללא פיקוח

מצלמות ה-LPR פועלות באמצעות אלגוריתמים מתקדמים הסורקים את המרחב הציבורי, מזהים מספרי רכב ומצליבים אותם עם מאגרי מידע באופן אוטומטי לחלוטין. השימוש באמצעים אלו התרחב בשנים האחרונות לאכיפת חניה בכחול-לבן, איסורי עצירה באדום-לבן ואף אכיפת מפגעי רעש. עבור העיריות, מדובר בכלי התייעלות יוצא דופן שחוסך בעלויות כוח אדם ומגדיל את קצב הנפקת הקנסות. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי היעילות המנהלית אינה מצדיקה מעקב שיטתי אחר תנועת אזרחים ללא גיבוי של חקיקה ראשית, בדומה לסמכויות הספציפיות שניתנו למשטרה או למפעילי כביש 6.

הזכות לפרטיות מול נוחות האכיפה המנהלית

במרכז הדיון המשפטי עמדה הסוגיה העקרונית של הזכות לפרטיות במרחב הציבורי. זיהוי אוטומטי של כלי רכב מאפשר ליצור מאגרי מידע המתחקים אחר דפוסי התנועה, מיקומו וזמני השהייה של אדם בכל רגע נתון. הפסיקה נשענת על תקדים של בית המשפט העליון מ-2017, הקובע כי כל פגיעה בפרטיות, שהיא זכות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מחייבת הסמכה מפורשת וברורה מהכנסת. במהלך הדיון התברר כי גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה תומכת בגישה זו, ומאשרת כי המצב החוקי הקיים אינו מאפשר לרשויות המקומיות להפעיל מערכות ניטור חכמות מסוג זה באופן עצמאי.

השלכות הכלכליות והסיכון לתביעות השבה

הנתונים הכספיים מדגישים את עוצמת המשבר: עיריית תל אביב לבדה הכניסה בשנת 2023 סכום של כ-282 מיליון שקלים מדוחות חניה, חלק ניכר מהם הופק באמצעים דיגיטליים. הקביעה כי האכיפה בוצעה ללא סמכות פותחת פתח אפשרי לתביעות ענק ולהשבת כספים שנגבו שלא כדין. כעת עולה השאלה מה יעלה בגורלם של מיליוני דוחות שכבר שולמו וכיצד ינהגו הרשויות בדוחות תלויים ועומדים. אף על פי שפסק דין של בית משפט מחוזי אינו מהווה תקדים מחייב עבור רשויות אחרות, הוא מהווה תמרור אזהרה משפטי משמעותי שצפוי להגיע בקרוב לפתחו של בית המשפט העליון.

תגובת הרשויות והמשך האכיפה בשטח

למרות הפסיקה הנחרצת, נראה כי עיריית תל אביב ורשויות מקומיות נוספות אינן ממהרות להשבית את המצלמות. בתגובתה הרשמית מסרה עיריית תל אביב כי היא פועלת בהתאם להנחיות משרד הפנים וכי לשיטתה לא חל שינוי במצב המשפטי המאפשר לה להסתייע במצלמות. גישה זו מעידה על ניסיון של הרשויות לשמר את הסטטוס קוו ואת זרם ההכנסות כל עוד אין פסיקה חלוטה מהערכאה הגבוהה ביותר. עם זאת, מומחים משפטיים מעריכים כי מספיק אזרח אחד שיסרב לשלם דוח בהסתמך על פסק הדין החדש כדי לשתק את מערכי האכיפה הדיגיטליים עד להסדרת הנושא בחוק.

מבט לעתיד והצורך בהסדרה חקיקתית

ההחלטה של בית המשפט המחוזי מטילה את האחריות על המדינה להסדיר את גבולות המעקב הדיגיטלי במרחב העירוני. הצורך באיזון בין שמירה על הסדר הציבורי לבין הגנה על זכויות הפרט מחייב את הכנסת לגבש חקיקה שתגדיר במדויק אילו נתונים מותר לאסוף, לכמה זמן ניתן לשמור אותם ומי מוסמך לגשת אליהם. עד שזה יקרה, מערך המצלמות החכמות שפרוס ברחובות הערים נותר ב”שטח אפור” מבחינה חוקית, דבר שעלול להוביל לכאוס משפטי ולאובדן אמון הציבור במערכות האכיפה המקומיות.


חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

כתיבת תגובה

חדשות