משרד לשירותי דת - חדשות תל אביב TEL AVIV

הליך בחירת רב העיר תל אביב-יפו הופך למאבק כוחות חסר תקדים בין העירייה למשרד לשירותי דת. בעוד השר דוחף מועמד משלו, חולדאי וסגניתו עותרים לבג"ץ ומזהירים: "מנסים להשתלט לנו על העיר". זירת המאבק: הדרמה הפוליטית מאחורי גלימת הרב תל אביב רותחת, ולא בגלל הלחות של מישור החוף. מה שאמור היה להיות הליך מנהלי שקט לבחירת רב לעיר ללא הפסקה, הפך למלחמה פוליטית חזיתית המאיימת לשנות את פניה התרבותיים והדתיים של תל אביב. שמונה שנים חלפו מאז שהרב המיתולוגי, הגאון הרב ישראל מאיר לאו, עזב את התפקיד הרם, ומאז נותרה המשרה מיותמת. כעת, כשהליך הבחירה חודש, העיר חווה טלטלות עזות בין עתירות לבג"ץ לבין האשמות קשות על "דילים" אפלים שנרקמים במחשכים בין נציגי הממשלה לגורמים מקומיים. התפקיד הנחשק, הנחשב לאחד היוקרתיים והמשפיעים ביותר בעולם הרבנות בישראל, משך אליו שורה של מועמדים בעלי משקל סגולי רב. כל צד במפה הפוליטית מנסה להציב דמות שתשקף את השקפת עולמו, כאשר על הפרק עומדת השאלה המרכזית: האם רב העיר של תל אביב יהיה דמות ליברלית ומכילה, או נציג של הקו החרדי השמרני המזוהה עם מפלגת ש"ס? הקרב הזה הוא הרבה מעבר למינוי דתי; הוא מבחן כוח על זהותה של העיר העברית הראשונה. המועמדים המובילים: בין מורשת משפחתית לפוליטיקה מגזרית ברשימת המועמדים ניתן למצוא דמויות מגוונות, שכל אחת מהן מביאה עמה מטען אידיאולוגי שונה. בראש המועמדים המזוהים עם הממסד החרדי עומד הגאון הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בתל אביב ומקורבו של הראשון לציון, הגאון רבי יצחק יוסף. הרב כהן נחשב למועמד המועדף על ש"ס, אך הוא סופג ביקורת חריפה מחלקים בציבור התל אביבי בשל העובדה שילדיו לא שירתו בצבא ובשל הכוונה המסתמנת שיחזיק בכפל תפקידים חריג – דיין ורב עיר במקביל. מנגד, מופיע הרב חיים אמסלם, מי שנחשב בעבר ל"מורד" של ש"ס ומאז מוביל קו ליברלי ואמיץ של שילוב חרדים בחברה, בחינוך ובתעסוקה. מועמדותו של אמסלם נתפסת כניסיון להציב אלטרנטיבה מתונה יותר. שם בולט נוסף הוא הרה"ג הרב צבי יהודה לאו, בנו הצעיר של הרב הראשי לשעבר, הגרי"מ לאו. הרב צבי יהודה, המכהן כרב קהילה בפתח תקווה, מקווה להמשיך את המורשת המפוארת של אביו בעיר, ולהחזיר את שם המשפחה ללשכת הרבנות בתל אביב. בגזרת המגזר הציוני-דתי ניתן למצוא את הרב ציון אלגאזי מישיבת ההסדר ברמת גן, המדגיש את היותו משרת מילואים פעיל, ואת הרב רם ראב"ד, לשעבר רב חיל האוויר. הרב ראב"ד מציג דמות חרדית-ציונית שאינה משויכת פוליטית לאף מפלגה, ומקווה להוות גשר בין המגזרים השונים בעיר. לצדם מתמודדים גם רבנים מקומיים המכירים את העיר היטב, כמו הרה"ג הרב אריה לוין, רב צפון העיר, והרב אבי רזניקוב, רב בית החולים איכילוב. עתירה לבג"ץ: החשש מהשתלטות ממשלתית על האסיפה המאבק עבר במהירות מהמסדרונות הפוליטיים לאולמות המשפט. חברות המועצה מיטל להבי ואורנה ברביבאי החליטו לעתור לבג"ץ בטענה כי האסיפה הבוחרת, המונה 64 חברים, מוטה מראש לטובת הממשלה והשר לשירותי דת. על פי החוק, הרכב האסיפה מורכב מנציגי עירייה ונציגי השר, אולם העותרות טוענות כי העובדה שהשר ממנה ישירות כ-21 נציגים יוצרת יתרון לא הוגן למועמד שאינו משקף את אופייה החופשי והפלורליסטי של תל אביב. המועצה כבר הספיקה לבלום את המהלך האחרון של משרד הדתות, לאחר שחבריה סירבו לאשר את רשימת הנציגים שהציע השר. לטענת חברי המועצה המתנגדים, חלק מהנציגים ברשימה הם פעילי מפלגה המועסקים ישירות על ידי ש"ס, מה שמעורר חשש כבד לניגוד עניינים ומינוי פוליטי מובהק בתוך הגוף שאמור לבחור את הסמכות הרוחנית של העיר. הקרב על הרכב הוועדה הוא למעשה הקרב על תוצאות הבחירות עצמן. תגובת העירייה: "התנהלנו שמונה שנים ללא רב" מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה רשמית כי הטענות על "דיל" הנרקם מאחורי הקלעים בין ראש העירייה רון חולדאי לבין גורמים חרדיים הן חסרות יסוד. "העירייה התנהלה שמונה שנים ללא רב מכהן ונתנה מענה לכל הצרכים הדתיים של התושבים", נמסר מהעירייה. גורמים בסביבת חולדאי הבהירו כי שיתוף הפעולה עם משרד הדתות נעשה מכורח החוק בלבד, וכי אין לעירייה יכולת חוקית לעצור את התהליך באופן חד-צדדי. "אילו היינו בוחרים לא לשתף פעולה, התהליך היה מתרחש בכל זאת – אך אז כל חברי הוועד הבוחר היו נציגי השר בלבד", הסבירו בעירייה את ההחלטה לקחת חלק בהליך. עוד הדגישו בכיכר רבין כי האסיפה מורכבת מנציגים המייצגים את כלל שכבות האוכלוסייה בעיר, וכי בשלב זה, כאשר טרם פורסמה רשימת המועמדים הסופית, השאלה במי יתמוך ראש העירייה אינה רלוונטית. נראה כי בעירייה מנסים להנמיך את הלהבות, אך בשטח, הרוחות מסרבות להירגע. פורים 2026 והשפעת הרבנות על חיי היומיום הדיון על זהות רב העיר אינו תיאורטי בלבד, והוא משפיע על אירועים קהילתיים ודתיים לאורך כל השנה. דוגמה לכך ניתן לראות בהכנות לאירועי פורים 2026 בתל אביב. בעוד שהעירייה מקדמת אירועים פלורליסטיים, פורימונים של תנועות הנוער ומסיבות רחוב, לרב העיר יש השפעה על כשרות האירועים, על טקסי קריאת מגילה במרחב הציבורי ועל אופיו של מערך הכשרות בעיר. רב המזוהה עם הקו הליברלי עשוי להקל על קיומם של אירועים משותפים, בעוד רב שמרני עשוי להציב קשיים הלכתיים שישפיעו על בעלי עסקים ותושבים. המתח בין דת למדינה בתל אביב הגיע לשיאו בשנים האחרונות סביב סוגיות כמו פתיחת עסקים בשבת ותפילות בהפרדה במרחב הציבורי. רב עיר דומיננטי יוכל להכריע או לפחות להשפיע משמעותית על הטון שבו יתנהלו המחלוקות הללו בעתיד. לכן, אין פלא שהפוליטיקאים המקומיים והארציים רואים במינוי הזה "פרס" פוליטי יקר ערך, שיש לו השלכות לטווח הארוך על חיי היומיום של כל תושב בעיר, חילוני כדתי. סיכום: העיר מחכה להכרעת בג"ץ נכון לעכשיו, הליך הבחירה נמצא בהקפאה זמנית עקב העתירות וההתנגדויות במועצה. העיניים נשואות כעת לשופטי בג"ץ, שייאלצו להכריע האם הרכב האסיפה הבוחרת חוקי ומאוזן, או שיש לקבוע כללים חדשים שיבטיחו ייצוג הולם יותר לתושבי תל אביב. בינתיים, המועמדים ממשיכים לחרוש את השטח, להיפגש עם חברי האסיפה ולנסות לגייס תמיכה בקרב הקהילות השונות בעיר. הקרב על רבנות תל אביב הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה בשנת 2026 – מאבק בין שמרנות לליברליזם, בין כוח ממשלתי לאוטונומיה עירונית, ובין פוליטיקה מגזרית לרצון לייצוג רחב. האם תל אביב תזכה לרב שידע לאחד את חלקיה השונים, או שהמינוי רק יעמיק את השסעים הקיימים? התשובה לכך תתברר כנראה רק לאחר שיוכרע הקרב המשפטי והפוליטי הנוכחי. חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

תג ארכיון: משרד לשירותי דת

חולדאי נגד ש”ס: הקרב היצרי על כיסא רב העיר תל אביב

אחרי שמונה שנות המתנה: תאריך רשמי נקבע לבחירות רב העיר בתל אביב

עונת החתונות בישראל משקפת שינוי במגמה