רמות גבוהות של PFAS התגלו בקרקע ובמי התהום במתחם שדה דב. מומחים מזהירים: מדובר במזהמים עמידים שחלחלו עקב היעדר רגולציה ומסכנים את בריאות הציבור.
איום הכימיקלים מתחת למתחמי המגורים היוקרתיים
מתחם שדה דב בצפון תל אביב, שנחשב לאחת מעתודות הקרקע היקרות והמבוקשות ביותר בישראל, עומד כעת במרכזה של דאגה סביבתית ובריאותית חמורה. בבדיקות קרקע וקידוחים שנערכו במקום התגלו ריכוזים חריגים של PFAS – קבוצה של אלפי כימיקלים סינתטיים הידועים בכינוי “כימיקלים לנצח” (Forever Chemicals). חומרים אלו, המצויים במוצרי צריכה יומיומיים ובקצפי כיבוי אש תעשייתיים, אינם מתפרקים בטבע ומצטברים בגוף האדם. הגילוי המדאיג מעלה שאלות קשות לגבי תהליכי שיווק הקרקע, שכן הזיהום התברר רק לאחר שהשטחים כבר נמכרו ליזמים, מה שמעיד על כשל רגולטורי מתמשך של המשרד להגנת הסביבה.
מדוע PFAS נחשבים למסוכנים כל כך?
פרופ’ עדי רדיאן, מומחית לטיפול במזהמים מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מסבירה כי הייחודיות של חומרי ה-PFAS טמונה בעמידותם הבלתי רגילה לחום, לחץ וחלחול מים. “אלו חומרים מאוד יציבים וקשה להיפטר מהם”, היא מציינת. השימוש הנרחב בהם באתרים צבאיים ובשדות תעופה, בעיקר לכיבוי שריפות דלק, הוביל לחלחול מסיבי לקרקע ולמי התהום. הבעיה הבריאותית חמורה לא פחות: מחקרים בעולם קשרו חשיפה ל-PFAS לשורה של מחלות, בהן סוגי סרטן, פגיעה במערכת החיסונית, הפרעות הורמונליות ובעיות פוריות. בארה”ב כבר נאלצו חברות ענק לשלם פיצויי עתק לקהילות שנחשפו למזהמים אלו במקורות המים שלהן.
חריגות של פי 2,000 מהתקן במי התהום
הנתונים שנחשפו בקידוחים בשדה דב מציירים תמונה מדאיגה: רמות הזיהום שנמצאו גבוהות עד פי 2,000 מהתקנים המקובלים. למרות שהמים באזור אינם משמשים לשתייה, פרופ’ רדיאן מזהירה מפני “מקור סיכון מתמשך”. בכל פעם שיורד גשם, המזהמים נשטפים לעומק הקרקע או לנגר עילי, מה שעלול להוביל לזיהום חופי הים הסמוכים ולפגיעה במערכת האקולוגית הימית. מעבר לכך, קיימת דאגה מחשיפה של אוכלוסיות רגישות, כמו ילדים המשחקים בחצרות או בגנים ציבוריים שיוקמו על קרקע מזוהמת, ואפילו מצריכת צמחייה שתגדל בגינות פרטיות ותספוג את הכימיקלים מהאדמה.
הכשל הרגולטורי של המשרד להגנת הסביבה
היעדר אסדרה מקיפה בישראל הוא הגורם המרכזי למצב הנוכחי. בעוד שמדינות רבות בעולם אימצו תקנים מחמירים והגבילו את השימוש ב-PFAS, ישראל השתרכה מאחור. המשרד להגנת הסביבה דחה במשך שנים את קביעת המדיניות בנושא, ולא אכף את אמנת שטוקהולם עליה חתומה המדינה. כתוצאה מכך, מפעלים ומתקנים ביטחוניים המשיכו להשתמש בחומרים אלו ללא פיקוח, כשהם מאפשרים להם לזרום לביוב ולחלחל למאגרי המים. רק בשנים האחרונות החלו רשות המים ומשרד הבריאות לסגור בארות מים בעקבות חריגות, אך מוקדי הזיהום בקרקע נותרו ברובם ללא טיפול הולם.
האם ניתן לנקות את הקרקע המזוהמת?
התשובה המורכבת היא שכרגע אין פתרון קסם זול או יעיל במיוחד. השיטות הקונבנציונליות לטיפול במים ובקרקע אינן מצליחות לפרק את המולקולות היציבות של ה-PFAS. הפתרונות הקיימים כיום, הכוללים שטיפת קרקע בכמויות אדירות של מים או הטמנה של נפחי עפר עצומים, הם יקרים מאוד ובעיקר מעבירים את הבעיה ממקום למקום. פרופ’ רדיאן מדגישה כי הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר היא טיפול במקור: “צריך להכריח רגולטורית את המתקנים עצמם לצמצם את השימוש ב-PFAS ולחייב אותם לטפל בשפכים שלהם לפני שהם מגיעים לסביבה”.
עתיד הבנייה בשדה דב ובמתחמים מזוהמים
למרות הזיהום, הבנייה בתל אביב אינה צפויה להיעצר, אך היא מחייבת ניהול סיכונים קפדני. המומחים ממליצים לבצע סקרי קרקע מעמיקים, לאטום מבנים מפני חדירת גזים או רטיבות מזוהמת ולבצע כיסוי של שטחים פתוחים בקרקע נקייה. עם זאת, השאלה המוסרית והכלכלית נותרת פתוחה: מי צריך לשאת בעלויות הניקוי האדירות? המדינה, ששיווקה קרקע מזוהמת מבלי לדווח על כך בזמן, או היזמים שרכשו את השטח? בינתיים, מאות מוקדי זיהום פוטנציאליים ברחבי הארץ עדיין ממתינים למיפוי ולטיפול, בעוד ה”כימיקלים לנצח” ממשיכים לחלחל.
המלצות לפעולה ברמה הלאומית
כדי למנוע את הישנות המקרה של שדה דב, על ישראל לאמץ גישה פרו-אקטיבית. זה כולל הגבלת השימוש ב-PFAS במוצרי צריכה שאינם חיוניים, עידוד המעבר לחלופות בטוחות יותר וקידום חקיקה שתחייב את המזהמים לשאת באחריות לשיקום הנזק. ניטור רציף של מי תהום ומי ים באזורי מגורים הוא הכרחי כדי להבטיח את בריאות הציבור. ללא פעולה נחושה של הרגולטור, “כימיקלים לנצח” יהפכו לנטל בריאותי וכלכלי כבד שיעיב על תנופת הפיתוח של המדינה בעשורים הקרובים.
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com



