ראש עיריית תל אביב רון חולדאי עומד בפני ביקורת על הסכמתו לקידום הליך בחירת רב עיר, בעוד ש”ס פועלת למינוי מועמד מטעמה לתפקיד הנחשק והמשפיע.
━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━
תל אביב נערכת לבחירת רב לאחר שמונה שנות הפסקה
העיר העברית הראשונה, המזוהה עם אורח חיים חילוני וליברלי, עומדת בפני אירוע דתי-פוליטי משמעותי: בחירתו של רב עיר חדש לאחר תקופה ארוכה בה המשרה לא אוישה. המאבק על התפקיד אינו רק הלכתי אלא בעיקרו פוליטי, כאשר מפלגת ש”ס משקיעה משאבים אדירים בהבטחת המינוי של מועמד המקורב לאליטה של המפלגה. מדובר באחת המשרות היוקרתיות ביותר בעולם הרבנות בישראל, הכוללת השפעה רחבה על נושאי כשרות, נישואין וצביון השבת בעיר, לצד שכר חודשי גבוה ותנאי לשכה מפליגים. השאלה העולה כעת היא מדוע הנהגת העיר, שבעבר התבטאה נגד נחיצות התפקיד, בחרה לשתף פעולה עם המהלך בעיתוי הנוכחי.
עמדתו המורכבת של רון חולדאי מול המשרד לשירותי דת
רון חולדאי, המכהן כראש עיריית תל אביב מזה שנים רבות, הצהיר לא פעם כי לטעמו העיר אינה זקוקה לרב עיר רשמי. למרות זאת, בפועל מקדמת העירייה את הקמת הגוף הבוחר שאמור להכריע את זהות הרב. פרשנים פוליטיים מעריכים כי הסכמתו של חולדאי נובעת מלחצים קואליציוניים או מחשש לעיכוב תוכניות פיתוח ותכנון המצויות תחת השפעת גורמים המקורבים לש”ס בשלטון המרכזי. מצד העירייה נמסר כי מדובר בחובה חוקית לאחר שנים ללא רב, וכי אי-שיתוף פעולה היה מוביל למינוי הגוף הבוחר באופן בלעדי על ידי השר לשירותי דת, מה שהיה מותיר לעירייה השפעה פחותה אף יותר על התוצאה הסופית.
המועמדים המובילים והפער בין הציבור למוסד הרבנות
שני השמות הבולטים במרוץ לתפקיד הם הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בתל אביב הזוכה לתמיכת ש”ס, והרב חיים אמסלם, חבר כנסת לשעבר שפרש מש”ס ומחזיק בעמדות מתונות וסובלניות יותר. הרב אמסלם זוכה לאהדה מסוימת בחוגים ליברליים בשל נכונותו לשיח דתי מכיל יותר, אך סיכוייו נמוכים ללא תמיכה פוליטית מאסיבית בתוך הגוף הבוחר. הביקורת המרכזית בקרב תושבי תל אביב נוגעת לעובדה שרבנים המייצגים זרמים חרדיים שמרניים, שלעיתים אף לא שירתו בצבא, מוצבים בתפקידי הנהגה דתית בערים שרובן המוחלט חילוני, מה שיוצר נתק בין הרבנות לבין הקהילה אותה היא אמורה לשרת.
עיכוב משפטי ועתירות נגד הליך הבחירה
הליך הבחירה בתל אביב אינו עובר ללא התנגדות. ארגון “עתים” וחברים במועצת העיר הגישו עתירה לבג”ץ בטענה לרמיסת המינהל התקין מצד המשרד לשירותי דת. נטען כי השר ניסה לדלג על שלב ההתייעצות הנדרש עם מועצת העיר בנוגע להרכב הגוף הבוחר. בעקבות כך, הוציא נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, צו ארעי המעכב את המשך התהליך עד סוף ינואר 2026. עיכוב זה מאפשר למועצת העיר לדון במינויים ולדרוש שינויים בהרכב הגוף הממנה, מה שעשוי להוביל לסבב נוסף של עתירות משפטיות בטרם תיקבע זהותו הסופית של הרב.
משמעות המינוי לטווח הארוך במועצה הדתית
החשיבות של מינוי רב עיר בתל אביב נעוצה בעובדה שמדובר במינוי כמעט קבוע. רב עיר נבחר עד גיל פרישה מאוחר, מה שמאפשר לו להטביע את חותמו על שירותי הדת בעיר במשך עשורים. הרב הוא הגורם המכריע במועצה הדתית בנושאים בעלי השלכה כלכלית כבדה, כמו מתן תעודות כשרות לעסקי מזון ומסעדות, נושא המעסיק אלפי בעלי עסקים בתל אביב. בחירה ברב המזוהה עם קו מחמיר עשויה להקשות על המרקם העדין של העיר, בעוד שרב מתון עשוי לגשר על הפערים. בש”ס רואים בתפקיד זה “שלל יקר” במאמץ להשתלט על משרות ציבוריות לפני שינויים פוליטיים אפשריים ברמה הארצית.
סיכום הביניים ויחסי הכוחות במועצת העיר
בשבוע הקרוב צפויה מועצת העיר תל אביב לדון במינויי השר לשירותי דת. התחזית המקובלת היא שהמועצה תתנגד לחלק מהמינויים הפוליטיים ותנסה להכניס נציגים מטעמה שישקפו את רוח העיר. עם זאת, הניסיון מלמד שבית המשפט נוטה שלא להתערב יתר על המידה בהרכב הגופים הבוחרים, כל עוד נשמרים כללי הטקס החוקיים. אם ראש העירייה לא ינקוט עמדה אקטיבית לטובת מועמד מתון יותר, הסיכויים נוטים לטובת המועמד של ש”ס. המאבק על רבנות תל אביב הוא הרבה יותר מעימות הלכתי; הוא מייצג את המתח המתמיד בין דת למדינה בלב המרכז הליברלי של ישראל.
━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━━
חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com



