מכון בקרה

רקע

לאחר שנים רבות של כאוס כמעט מוחלט בתחום הבנייה, החל מקריסת מרפסות ועד הליכי רישוי של שנים הוחלט לגבש את חוק הקמת מכוני הבקרה. בהמלצת ועדת זיילר.  והמטרה לנגד עיניהם של יוזמי החוק היה לקצר את לוחות הזמנים של הליך הבנייה וצמצום ליקויי הבנייה.

מטרת הקמת מכון הבקרה

שיפור איכות תכן הבנייה בהליך הרישוי ובהליך הביצוע

הפרטת הבקרה על איכות ובטיחות הבנייה

שילוב מכון הבקרה בהליך קבלת היתרי בנייה ובשלבי הביצוע.

מיסוד שגרה של רישוי ובקרת בנייה

דחייה בהכלת החוק

ההמלצה על הקמת המכונים התקבלה עוד בשנת 2003, במסגרת דו”ח של ועדת החקירה (ועדת זיילר) שקמה בעקבות אסון ורסאי. רק בנובמבר 2009 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת מכוני הבקרה

מכוני הבקרה אמורים היו להתחיל לפעול במקור בנובמבר 2016 והיא היוותה חלק ממהפיכה ברפורמת הפרגולות  על פי הרפורמה שהובטחה, כל הסחבת שהייתה כרוכה בהגשת בקשות להיתרי בנייה, אמורה היה לעבור אל דרך מכוני בקרה פרטיים שיהוו חלופה לביורוקרטיה המתמשכת בוועדות המקומיות.

פעילותם של מכוני הבקרה הייתה  אמורה למנוע תקלות בתכנון ובבניית מבנים, וצפויה לצמצם אירועים כגון קריסת הגג באולם ורסיי וכן החניון ברמת החייל או בית הספר בגני תקווה

מאז אישור הרפורמה הוקמו מספר מכוני בקרה המוכנים לפעילות כבר בימים אלו, אלא שבמשרד האוצר דחו שוב ושוב את מועד תחילת פעילותם ותאריך היעד נכון להיום כבר עומד על ה-1 בינואר 2019. עיכוב של למעלה משנתיים מהמועד המקורי.

בכך נדחתה לעת עתה החובה שהוטלה על קבלנים ויזמים לפי החוק המקורי להשתמש בשירותי מכוני הבקרה לצורך הליכי הוצאת היתר, והם יוכלו לבחור אם לבקש היתרי בנייה באמצעות המכונים, או כפי שנעשה עד היום – בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. מועד התחלת הפנייה המחייבת למכונים נדחה ל-1.1.2019.

תמריצים לקבלנים ולמכון הבקרה

בכדי לתמרץ יזמים להיכנס לתהליך יחד עם מכוני הבקרה המדינה לקחה על עצמה לשלם בשנה זו את כל האגרות למכוני הבקרה במקום שהקבלנים ישלמו זאת וכן יקבל כל קבלן עוד 20 אלף ₪ על כל היתר בנייה שיקבלו ממכון הבקרה וכל זאת רק ל 240 היתרי הבנייה הראשונים, , ולא יותר מ-60 היתרים למכון אחד.

כל מכון בקרה יקבל תמריץ של 150 אלף שקל והשחמה של הכנסה ל 100 אלף שקל בשנה הראשונה בלבד. לא כולל מע”מ. הסכומים ייבחנו אחת לרבעון. מכון שלא יגיע להכנסה זו, יקבל השלמת הכנסה מהאוצר

תפקיד מכון הבקרה

מכון בקרה הינו גוף מקצועי המוסמך לבצע ביקורת הנדסה ותכנון לפי חוק התכנון והבנייה – תיקון 101

תפקידו העיקרי של מכון בקרה הוא מניעת כשלי בנייה, שיפור ההגנה על הציבור מסיכונים במרחבי הבנייה, הקטנה משמעותית של נזקי גוף, רכוש וחיסכון בעלויות, כמובן גם שיפור איכות הבנייה, למניעת ליקויי בנייה ובסופו של דבר גם שיפור משמעותי בקיצור הליכי מתי הרישוי והשרות בתחום הבנייה.

מהות בקרת מכוני הבקרה היא מדגמית ותפקיד מכון הבקרה הוא לבצע בקרת תכן וביצוע, בקרה תהליכית תוך ביצוע הערכת סיכונים. הבקרה כוללת זיהוי נקודות תורפה בתכנון ובביצוע עבודות הבנייה בכל תחומי הבקרה החל מבטיחות, בריאות, הגנת הסביבה קונסטרוקציה, אינסטלציה, כבאות – כיבוי אש, מילוט – הג”א, איטום, תברואה, ועוד. בקרת הביצוע תוודא שאכן הביצוע תואם את ההיתר שניתן.

חשוב להבהיר הבקר אינו מנהל עבודה או מפקח מוביל  באתר ואינו נדרש לבדוק כל פרט  ופרט, הבקר ממכון הבקרה אמור לדגום נקודות תורפה על פי הערכת הסיכונים הרלוונטית לכל מבנה ומבנה, כך שבסופו של דבר אנו מקבלים בקרה מדגמית של מבנה.

עדיין באחריות הקבלן לבצע את כל בדיקות הבטונים ובדיקות המעבדה הנוספות הנדרשות על פי התקנות  כפי שנעשו בעבר ולהעבירם למכון הבקרה.

סמכויותיו של מכון הבקרה הם בענייני הנדסה בלבד והם אינם עוסקים בנושאי יופי אסתטיקה או נוחות השימוש, תפקיד מכון הבקרה הוא לוודא שהבניין עומד בכל הוראות ותקני הבטיחות וההנדסה.

הבקר אינו מוסמך להעיר הערות לגבי יופיו של הבניין או נוחות המשתמש – סמכויותיו של מכון הבקרה מוגבלות לתחומי התכן (הנדסה) בלבד, ותפקידו לוודא שהבניין עומד בהוראות החוק והתקנים.