חיות בר בעיר - חדשות תל אביב TEL AVIV

התנים הפכו לתושבי קבע בתל אביב מאות פרטים משוטטים ברחבי העיר התרבות התנים במרחב האורבני של תל אביב יפו מגיעה לשיא חדש עם מאות פרטים שאימצו את העיר כביתם הקבוע. ממצאים שהוצגו בכנס עירוני חושפים כי שפע המזון הזמין בפחי האשפה ובמוקדי האכלת חתולים משנה את התנהגות חיות הבר ומביא אותן למרכזי השכונות. העירייה נערכת להתמודדות עם התופעה באמצעות פיילוט חדש להסדרת האכלת חתולי הרחוב וצמצום הנגישות למזון אנושי. התרחבות נוכחות חיות הבר בלב המטרופולין הישראלי התפשטות התנים ברחבי תל אביב יפו אינה עוד תופעה חולפת אלא מציאות קבועה המקיפה מאות פרטים שביססו את מושבם בשטחים הבנויים. בכנס מקצועי תחת הכותרת "תנים במרחב העירוני" שהתקיים השבוע, עלה כי האוכלוסייה המקומית של התן הזהוב (Canis aureus) עברה תהליך מואץ של הסתגלות לחיים לצד בני האדם. אם בעבר נצפו התנים בעיקר בשולי פארק הירקון ובשטחי הפרא המועטים שנותרו בצפון העיר, הרי שכיום הדיווחים מגיעים מכל עבר, כולל שכונות דרום העיר, מרכז תל אביב ואף יפו. התופעה נובעת ישירות משילוב של אובדן שטחים פתוחים מחוץ לעיר יחד עם שפע בלתי נדלה של משאבים בתוך המרחב האורבני. בשכונת מעוז אביב, לדוגמה, הפכו התנים למראה יומיומי בגינות הבתים, כשהם אינם מפגינים את החשש הטבעי מפני בני אדם כפי שהיה נהוג בעבר. כמה תנים חיים כיום בתחומי העיר תל אביב ומה היקף התופעה? הערכות המומחים שהוצגו בכנס מצביעות על קיומם של כמה מאות תנים הפועלים באופן קבוע בתוך שטחי העיר תל אביב יפו. התנים נעים במרחבים מוגדרים היטב, כאשר נחל הירקון וגדותיו מהווים את הציר המרכזי למעבר ולמציאת מחסה, אך החיפוש אחר מזון דוחף אותם עמוק לתוך הרקע הבנוי. הנתונים מראים כי התנים אינם מסתפקים עוד בציד טבעי של מכרסמים או ציפורים בשטחים הפתוחים, אלא הפכו ל"לקטנים" של שאריות מזון אנושיות. בשכונות כמו תל ברוך וצפון החדש, נצפו להקות קטנות הנעות בתיאום בין פחי האשפה למוקדי האכלה, מה שמעיד על ביסוס טריטוריות חדשות בלב אזורי המגורים הצפופים. מהם גורמי המשיכה המרכזיים המביאים את התנים ללב שכונות המגורים? הסיבה העיקרית לנוכחות המוגברת של תנים בשכונות היא הזמינות הגבוהה של מזון קל להשגה המגיע ממקורות אנושיים. התנים, המצטיינים ביכולת למידה גבוהה, גילו כי מוקדי האכלת חתולי רחוב מספקים להם תזונה עשירה וקבועה ללא מאמץ של ציד. בנוסף, פחי אשפה שאינם טמוני קרקע או שאינם סגורים כהלכה מהווים "מזנון" פתוח עבור חיות הבר. מחקרים שנערכו במרחב הירקון הראו כי תנים שמתבססים על מזון אנושי מאבדים את רפלקס הפחד שלהם, תהליך המכונה "הביטואציה", ומתקרבים למרחק של מטרים ספורים מבני אדם. הדבר בולט במיוחד באזור גני יהושע, שם המבקרים נוטים לעיתים להאכיל את התנים במכוון, פעולה המחמירה את הבעיה ויוצרת תלות מסוכנת של חיית הבר באדם. מהי ההיסטוריה של חזרת התנים לגוש דן בעשורים האחרונים? חזרת התנים לתל אביב היא תוצאה של תהליכים אקולוגיים והיסטוריים שהחלו עוד באמצע המאה הקודמת. בשנות ה-60 בוצעו בישראל מבצעי הרעלה נרחבים נגד תנים במטרה להילחם במחלת הכלבת, מה שהביא לכמעט הכחדה שלהם באזורי המרכז. עם זאת, בעשורים האחרונים, בזכות פיזור פיתיונות המכילים חיסון אוראלי נגד כלבת על ידי רשות הטבע והגנים, האוכלוסייה התאוששה בצורה מרשימה. היעדרם של טורפים גדולים יותר, כמו זאבים, אפשר לתנים לתפוס את מקומם כטורפי-על במערכת האקולוגית המקומית. ככל שהבנייה בתל אביב התעצמה ושטחי הפרדסים נעלמו, התנים לא נדחקו החוצה, אלא למדו לנצל את היתרונות של העיר המודרנית, תוך שהם משתמשים בוואדיות ובפארקים כמסדרונות אקולוגיים אל לב המטרופולין. כיצד משפיעה נוכחות התנים על המאזן האקולוגי והבריאותי בעיר? נוכחות התנים בתל אביב מייצרת מערכת מורכבת של השפעות, החל מבקרה ביולוגית ועד סיכונים פוטנציאליים. מצד אחד, התנים הם מדבירים טבעיים היעילים ביותר נגד חולדות, עכברים ונחשים, ובכך הם תורמים לצמצום מזיקים במרחב העירוני. מצד שני, הצפיפות הגבוהה של התנים בתוך העיר, הנובעת מהזנה מלאכותית, עלולה להוביל להתפרצות מחלות כגון גרדת (סקביאס) הפוגעת ברווחת חיות הבר עצמן. מבחינה בריאותית, למרות שהכלבת נשלטת באמצעות חיסונים, המגע הקרוב בין חיות בר לחיות מחמד ולבני אדם מחייב משנה זהירות. מומחים בכנס הדגישו כי תן שאינו בורח מאדם אינו בהכרח חולה, אך הוא בהכרח איבד את האינסטינקט הטבעי שלו, מצב שעלול להוביל לעימותים בלתי רצויים. מה כולל הפיילוט החדש של העירייה לשינוי דפוסי האכלת חתולים? עיריית תל אביב יפו השיקה פיילוט חדשני שנועד לצמצם את החיכוך בין התנים לתושבים דרך ניהול מושכל של מקורות המזון. במסגרת התוכנית, העירייה פועלת להצבת עמדות האכלה מוגבהות עבור חתולים, כאלו שיהיו נגישות לחתולים בלבד ויימנעו מהתנים להגיע למזון. בנוסף, הפיילוט כולל הנחיות ברורות למאכילי חתולים בדבר שעות האכלה (באור יום בלבד) ואיסור על השארת שאריות מזון לאחר שהחתולים סיימו לאכול. המטרה היא להחזיר את התנים לתזונה הטבעית שלהם ולמנוע את התבססותם בתוך חצרות הבתים. אזור יפו נבחר כאחד ממוקדי הבדיקה של המהלך, לאור ריבוי התלונות על תנים המשוטטים בסמטאות העיר העתיקה ובקרבת נמל יפו בחיפוש אחר שאריות דגים ומזון חתולים. כיצד צריכים תושבי תל אביב לנהוג בעת מפגש עם תן ברחוב? ההנחיה החד-משמעית של גורמי המקצוע היא הימנעות מוחלטת מהאכלה או מיצירת מגע עם התנים. במקרה של מפגש אקראי ברחוב, יש לשמור על מרחק ולאפשר לתן להמשיך בדרכו. אם התן מפגין קרבה יתרה או חוסר פחד, ניתן להרחיקו באמצעות רעש חזק או הפגנת נוכחות, אך לעולם אין לנסות ללטף או לפתות אותו במזון. חשוב לזכור כי תן הוא חיית בר מוגנת על פי חוק, והתנהגות אחראית של התושבים היא המפתח לדו-קיום בטוח. שמירה על ניקיון החצרות, סגירת פחי אשפה והקפדה על איסוף צואת כלבים (המהווה גם היא מקור מזון ומשיכה) הן פעולות פשוטות שכל תושב יכול לנקוט כדי להפחית את נוכחות התנים בקרבת ביתו. התנהלות נכונה תבטיח שהתנים יישארו חלק מהמגוון הביולוגי המרתק של העיר מבלי להוות מטרד או סכנה לציבור. חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

תג ארכיון: חיות בר בעיר

התנים בתל אביב הפכו לתושבי קבע: מאות פרטים משוטטים בשכונות העיר