שקיפות - חדשות תל אביב TEL AVIV

מדד הדמוקרטיה המקומית 2025: תל אביב ממוקמת במקום ה-11 בציון 56 תנועת "פנימה" חשפה את נתוני מדד הדמוקרטיה המקומית לשנת 2025, המציגים תמונה מקיפה אודות עמדות תושבי תל אביב-יפו כלפי התנהלות העירייה בתחומי האמון, השקיפות, השיתופיות והמעורבות הציבורית. העיר ממוקמת במקום ה-11 ברמה הארצית, מעט מעל הממוצע הכללי, אך מגלה פערים משמעותיים בין ציבורים שונים בתוכה. בעוד שבתחום השקיפות והמקצועיות ניכרת שביעות רצון יחסית, תחום המעורבות הציבורית ותחושת ההשפעה האישית זוכים לציונים נמוכים במיוחד. הרקע לבדיקה ומצבה של תל אביב בהקשר הארצי מדד הדמוקרטיה המקומית של שנת 2025, שפורסם על ידי תנועת "פנימה", כלל השנה 52 רשויות מקומיות ברחבי ישראל, המייצגות ערים ומועצות שבהן מתגוררים למעלה מ-40 אלף תושבים. המדד התבסס על סקר עומק שכלל עשרות אלפי תושבים, כאשר בכל רשות נסקרו כ-400 איש. הציון הממוצע הארצי עמד על 51, מה שהוביל את התנועה להצביע על הצורך בשיפור הדמוקרטיה המקומית בישראל. ברמה הכלל-ארצית, הציון הגבוה ביותר נרשם בקטגוריית השקיפות, עם ציון ממוצע של 70. לעומת זאת, התחומים שזכו לציון הנמוך ביותר היו המעורבות הציבורית, שקיבלה ציון ארצי של 32, והשיתופיות, שצברה ציון של 28. העיר תל אביב-יפו סיימה את הבדיקה עם ציון כולל של 56, והתמקמה במקום ה-11 הכללי. מיקום זה גבוה מהממוצע הארצי, אך מצביע על כך שגם בעיר המרכזית קיימים אתגרים דמוקרטיים משמעותיים. מהם ציוני הביניים של תל אביב במדדים העיקריים? הציונים הספציפיים שקיבלה תל אביב בסקר התושבים מעניקים תמונה מפורטת של יחסי הגומלין בין התושבים לרשות המקומית, כשכל הציונים נעים בין 0 ל-100. מדד האמון (ציון ממוצע 52): אמון כללי ברשות: 49 אמון שהקידום נעשה על פי יושרה ולא שחיתות: 50 אמון בכך שהרשות פועלת לטובת הציבור: 54 מקצועיות הרשות: 56 יושרה: 50 מדד שיתופיות (ציון ממוצע 42): הערכת התושבים לשיתוף הציבור בתכנון ובנייה: 42 הערכת התושבים למאמצי הרשות לשתף את הציבור בהחלטות: 41 הערכת התושבים ליכולת ההשפעה שלהם על קבלת החלטות: 28 מדד שקיפות: הערכת התושבים ליכולת לקבל מידע עדכני ואמין על פעולות הרשות: 55 מדד ייצוגיות (ציון ממוצע 47): ייצוג כללי במועצת העיר: 44 ייצוג במדיניות: 50 מדד מעורבות ציבורית (ציון ממוצע 22): תדירות השתתפות בפעילות קהילתית מאורגנת: 16 תדירות התעדכנות בפוליטיקה המקומית: 38 תדירות התעדכנות בסדר היום והחלטות העירייה: 23 תדירות השתתפות בהפגנות, כינוסים או עצומות: 19 תדירות שליחת מכתבי תמיכה או מחאה לאנשי ציבור: 12 כיצד משפיע הפילוח הדמוגרפי על תחושת האמון בעירייה? הפילוח הדמוגרפי של תוצאות הסקר מספק תובנות מעמיקות אודות הפערים בתפיסת העירייה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. בבחינת מדד האמון, נמצא כי נשים מביעות אמון גבוה יותר ברשות המקומית הן באופן כללי והן בנוגע להתנהלות מקצועית ודאגה לטובת התושבים. מגמה דומה נרשמה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת (61-74), המעריכה במידה רבה יותר את היושרה והמקצועיות של העירייה בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הקהל החילוני מביע אף הוא אמון רב יותר בעירייה, הן בהיבט הכללי והן ביושרה ובמקצועיות של פעולתה. לעומת זאת, תושבים יהודים נוטים להאמין יותר כי קידום עובדי העירייה מושפע בעיקר מלחצים פוליטיים והעדפות אישיות. האם התושבים חשים שיתופיות ושקיפות בהתנהלות העירייה? בתחומי השיתופיות והשקיפות, נרשמו אף הם הבדלים בין הקבוצות. נשים מעריכות במידה רבה יותר את מאמצי העירייה בתחום שיתוף הציבור ואת רמת השקיפות של הרשות. תושבים בקבוצת הגיל 61-74 מעריכים באופן מובהק את המאמצים לשיתוף הציבור ואת רמת השיתוף בתחומי התכנון והבנייה. גם הקהל החילוני מביע הערכה רבה יותר לשקיפות בהתנהלות הרשות המקומית. מעניין לראות כי תושבים ערבים בעיר מביעים הערכה גבוהה יותר ליכולת ההשפעה שלהם על קבלת ההחלטות העירוניות, וכן למאמצים שמבצעת העירייה כדי לשתף את הציבור בתהליכים שונים. עד כמה מעורב הציבור בפוליטיקה המקומית ומהם הפערים? תחום המעורבות הציבורית בתל אביב, בדומה למגמה הארצית, קיבל את הציון הנמוך ביותר במדד, עם ציון ממוצע של 22. הנתונים מצביעים על חוסר מעורבות כמעט מוחלט של התושבים בפעילות קהילתית מאורגנת (ציון 16) או בשליחת מכתבי תמיכה או מחאה (ציון 12). בקרב תושבי רובע 7 נרשמה תדירות גבוהה יותר של השתתפות בשיח הפוליטי המקומי, ואילו הקהל החילוני מדווח על תדירות נמוכה יחסית של חברות פעילה בארגונים קהילתיים או של השתתפות בשיח הפוליטי המקומי. בניגוד לכך, תושבי העיר הערבים דיווחו על מעורבות ציבורית גבוהה יותר בכלל הפרמטרים שנבדקו במדד זה. קבוצת הגיל 45-60 דיווחה על התעדכנות גבוהה יותר בפוליטיקה המקומית ועל חברות פעילה יותר בארגונים קהילתיים. שאלות משלימות: כיצד נתפסים השירותים והיחסים בין הקהילות? בנוסף למדדים הראשיים, נשאלו התושבים שאלות משלימות שלא נכללו בציון הסופי של המדד. בשאלות אלו התקבל ציון של 61 בתמיכה בהעברת סמכויות מן הממשלה לעירייה, עובדה המעידה על אמון ביכולת ההשפעה המקומית. רמת שביעות הרצון מהשירותים העירוניים הכלליים הועמדה על 56. הפילוח מראה כי הקהל החילוני תומך יותר בהעברת סמכויות ומביע שביעות רצון גבוהה יותר מרמת השירותים העירוניים. בנוגע למערכת היחסים בין הקהילות השונות בעיר, התושבים העריכו אותה בציון 54, כאשר את השפעת ההנהגה המקומית על מצב היחסים הללו העריכו בציון 46. תנועת "פנימה": מהם יעדי הארגון המפרסם? תנועת "פנימה", שפרסמה את המדד, הוקמה בשנת 2016 עם מטרה מוגדרת: לבסס את ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת. התנועה פועלת לאיתור סוגיות ליבה אסטרטגיות ולפיתוח פתרונות הממוקדים בצמצום הקיטוב בחברה. במסגרת פעילותה, "פנימה" מתמחה בבניית שותפויות רחבות המפתחות פתרונות ישימים בתחומי החוסן החברתי, אותם היא מקדמת מול הכנסת והממשלה, במטרה להוביל ליישום ותקצוב של אותם פתרונות. חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

תג ארכיון: שקיפות

מדד הדמוקרטיה המקומית 2025: תל אביב במקום ה-11, נכשלת במעורבות ציבורית

דרישה לביטול הופעות בבלומפילד