אוגדת הפלדה - חדשות תל אביב TEL AVIV

ישראל גודוביץ, לשעבר מהנדס עיריית תל אביב ויו"ר אגודת האדריכלים, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת תכנונית מפוארת וספרים פורצי דרך. סיפור חייו של אחד האדריכלים המשפיעים והדעתנים בישראל עולם האדריכלות והתכנון העירוני בישראל מרכין את ראשו עם פטירתו של האדריכל ישראל מאיר גודוביץ, שהלך לעולמו ביום שישי, 22 במאי 2026, בגיל 92. גודוביץ, שכיהן בעבר כמהנדס העיר תל אביב-יפו וכארכיטקט הראשי של משרד השיכון, נחשב לאחד האנשים המשפיעים, הנועזים והדעתנים ביותר בעיצוב המרחב הציבורי של מדינת ישראל. בנו, האדריכל דקל גודוביץ, פרסם פוסט כואב ברשת החברתית פייסבוק וספד לו במילים מרגשות: "כותב מילים והן טיפה בים הדמעות. אבא שלי, לפני שהיה אבא היה קודם כל אדריכל. היה לו לב גדול. ענק. האהבה הכי גדולה שלו הייתה לתל אביב ולמדבר". ישראל גודוביץ נולד בחיפה בשנת 1934, סיים את לימודיו האקדמיים המקצועיים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בשנת 1958, ובהמשך הרחיב את אופקיו התכנוניים כאשר למד לתואר שני באוניברסיטת טוקיו היוקרתית שביפן, שם נחשף לזרמים ארכיטקטוניים עתידניים שליוו אותו לכל אורך דרכו המקצועית הארוכה. קריירה ציבורית ענפה וסגנון ברוטליסטי נועז וייחודי במדבר לאורך השנים מילא גודוביץ שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים רמי דרג, בהם הממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון במהלך שנות ה-60 וה-70, יועץ מקצועי למנכ"ל חברת נתיבי איילון, ויו"ר אגודת האדריכלים בישראל. בסוף שנות ה-90, בין השנים 1998–2000, שימש כמהנדס עיריית תל אביב-יפו. הוא נודע בסגנונו הפיסולי והעתידני, המזוהה ברובו עם זרם הברוטליזם והשימוש המתוחכם בבטון חשוף. הפרויקט המפורסם והמוערך ביותר שלו, שזכה להדים בינלאומיים עצומים, הוא בית ספר שדה חצבה שנבנה בין השנים 1969–1971. במרחבי המדבר הקשים עיצב קומפלקס מגורים שנראה כמו מבנה מדע בדיוני, המבוסס על יחידות טרומיות של משושים תלת-ממדיים מבטון הדומים לחלת דבש. "שיטת הבנייה השגרתית של קירות ישרים ומאונכים לא משכה אותי כבר בתקופת לימודיי בטכניון", סיפר בעבר בראיון עיתונאי, "ניסיתי לחפש דרכים חדשות לבנייה, עד שבאחד הימים עלה בי הרעיון לבנות מערכת דמוית כוורות, שבה ניתן לנצל בצורה מיטבית את החללים הנוצרים". מבנים אייקוניים, פרויקטים ניסיוניים ומאבק עיקש במצוקת הדיור את שיטת הכוורות המהפכנית שלו הציג גודוביץ בתערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל בשנת 1972. הוא תכנן מבנים רבים וחדרי אוכל בקיבוצים, אולם ספורט במקוה ישראל, ואת המבנה הרב-תכליתי בשכונת כפר שלם בתל אביב, שמעטפתו מורכבת משלוש קשתות הפוכות מבטון חשוף הבנויות על עמודים. באור יהודה תכנן את פרויקט "גני סביון" המוכר, שנולד מתוך פרויקט מגורים ניסיוני ופורץ דרך בשם "בתי המעטפת" שיזם בראשית שנות ה-70. הפרויקט פותח כמענה ישיר למצוקת הדיור הקשה של זוגות צעירים בישראל ונחנך בתחילת שנות ה-80. פרויקטים בולטים נוספים שתכנן הם מגדלי אביב בשדרות מנחם בגין בתל אביב, אנדרטת אוגדת הפלדה, תחנת הדלק סונול בחיפה ואף אצטדיוני כדורגל גדולים בדרום אפריקה. בדירתו התל-אביבית היו תלויות כרזות ומודלים של פרויקטים נועזים שתכנן בארץ ובעולם ולא נבנו מעולם, כמו תוכנית הרחבה מקיפה לאצטדיון בלומפילד ומגדל ייחודי ברחבת כיכר האופרה קרוב לקו הים. המלחמה התמידית נגד מגדלי תל אביב והכניסה לבית האח הגדול גודוביץ היה ידוע בלשונו החדה, ביכולת הביטוי המשובחת שלו ולא היסס להביע ביקורת נוקבת על הממסד התכנוני. הוא פרסם מספר ספרים בולטים, בהם "Red tape: מחווה לפרקינסון" (1980) והספר "40X40: ארבעים מגדלים — ארבעים שנה" (2007). בספרו על המגדלים ביקר בחריפות את תרבות הבנייה לגובה בתל אביב וברמת גן, וציין כי בהיותו מהנדס העיר התנגד בתוקף להקמת מגדל נוה צדק. הוא יצא בגלוי נגד תופעת גורדי השחקים וטען כי לא הופעל שום שיקול דעת אסטרטגי-תכנוני-אורבני באופן שבו מוקמים המגדלים בעיר. בשנת 2015 הפתיע רבים כאשר נכנס כדייר לתוכנית הריאליטי "האח הגדול". גודוביץ ניצל את במת הפריים-טיים כדי לקדם פתרונות יצירתיים למשבר הדיור באמצעות מכולות, להציג תוכניות תחבורה מתקדמות שכינה "הטבעת הירוקה", ולהשמיע את קולם של נפגעי פרשת המרפסות. האדריכל ישראל גודוביץ היה נשוי לאראלה, שהלכה לעולמה בשנת 2022. הוא הותיר אחריו שני בנים: ד"ר תומר גודוביץ, מומחה לתחבורה ציבורית, והאדריכל דקל גודוביץ הממשיך את דרכו המקצועית. חדשות תל אביב מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו למייל: tellavivnews@gmail.com

תג ארכיון: אוגדת הפלדה

פרידה מאגדה אורבנית: האדריכל ישראל גודוביץ מת בגיל 92