עדכון אחרון ב – יום חמישי, 14 נובמבר 2024, 11:03 על ידי חדשות תל אביב
במהלך השנה האחרונה נחשפו הציבור ורשויות האכיפה למקרה חמור של התפרעויות זרות בדרום תל אביב, אשר תועדו באירועים אלימים ורחבי היקף, בהם השתתפו תומכי ומתנגדי המשטר האריתריאי. בעיצומו של העימות, שהתרחש בספטמבר 2023 מול בניין שגרירות אריתריאה בתל אביב, נפגעו עשרות בני אדם, נרשמו מקרי ונדליזם ופשיעה חמורים, ונוצר כאוס של ממש ברחובות דרום העיר. תושבים מקומיים נאלצו להתמודד עם פגיעות ברכוש, חסימת רחובות והתערבות משמעותית מצד כוחות הביטחון.
המאבק האלים בין הקבוצות השונות, שהביא לפציעתם של כ-135 אנשים ולנזקים כבדים, היה התוצאה של מתחים ממושכים שקדמו לו במשך שנים. הקבוצות המעורבות כללו מצד אחד אזרחים אריתריאים המבקשים מקלט בישראל ומתנגדים למשטר בארצם, ומצד שני אזרחים התומכים במשטר האריתריאי הדכאני. בעוד שלישראל מדיניות של אי-הרחקה עבור מבקשי מקלט שמדינותיהם מסוכנות לחזרתם, במקרה זה נחשפה התערבות ישירה של ממשלת אריתריאה ששחררה בערבות את תומכיה האליםים בישראל, תוך שהיא תומכת בהם כלכלית ועמדתית.
התערבות ממשלת אריתריאה וההשלכות על השהות בישראל
על רקע האירועים האלימים, התברר כי ממשלת אריתריאה פעלה באופן ישיר כדי לשחרר את תומכיה מהמעצר. על פי מסמכים שנחשפו, ממשלת אריתריאה שילמה סכום של 84 אלף שקלים בערבות, על מנת להבטיח את שחרורם של העצורים שנעצרו בעקבות האירועים האלימים. מהלך זה עורר ביקורת רבה, שכן נשאלו שאלות מדוע ממשלה זרה מתערבת בתהליכים פליליים בישראל ומדוע היא תומכת כלכלית דווקא באלה שאמורים לשוב אליה.
השופט הדיין יוסי נועם אף כתב באחד ממסמכיו המשפטיים כי מדובר במעשה שנוי במחלוקת, שכן השגרירות האריתריאית בעצם מגבה את תומכי המשטר ולא מבקשי מקלט אמתיים. לדבריו, אין סיבה לכך שאריתריאים המצהירים על תמיכה במשטר האריתריאי ושאינם מצויים בסכנה ישירה בארצם, ימשיכו לשהות בישראל. הוא ציין כי במקרים כאלו, ישנה עילה להחזירם לאריתריאה.
מדיניות אי-ההרחקה – יתרון או חסרון?
מדיניות אי-ההרחקה מונעת את גירושם של מהגרים ממדינות מסוכנות, מתוך הבנה כי חזרתם לארצותיהם עלולה לסכן את חייהם. במקרה של אריתריאה, מדובר במדינה הידועה במשטרה הדכאני ובתנאים קשים לתושביה, מה שהוביל מדינות רבות להימנע מגירוש אזרחיהן. עם זאת, כאשר מתברר שאותם תומכים באריתריאה אינם חשופים לסכנה, נוצר קושי להבין מדוע הם זוכים לחסות בישראל. פעילים חברתיים ותושבי דרום תל אביב טוענים כי יש לשקול מחדש את המדיניות, בייחוד במקרים של תומכי משטר שמבצעים עבירות חמורות ופוגעים בתושבים מקומיים ובמבקשי מקלט אחרים.
למרות האירועים האלימים והקריאות לגירוש התומכים במשטר, מספרם של השוהים האריתריאים בארץ עדיין גבוה. נכון לדצמבר 2023, כ-17,381 אריתריאים שוהים בישראל (מתוך 23,081 מבקשי מקלט סך הכול). מגמת הירידה במספרם ניכרת, אך לא במידה שמספיקה להתמודד עם הבעיה. בשנים האחרונות עזבו את הארץ כ-2,557 אריתריאים בלבד ב-2023, לעומת כ-2,205 ב-2022 ו-1,340 ב-2021.
עמדת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי
משרד המשפטים נדרש לטפל בנושא ולבחון מחדש את האפשרות להרחיק מהארץ את הנתינים האריתריאים התומכים במשטר שביצעו עבירות פליליות. בהתאם למדיניות הישראלית, כל מי ששוהה בישראל כפוף לדין המקומי, ואין דין נפרד לזרים. במשרד מדגישים כי כרגע מתקיים דיון בנושא בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. במקביל, נשקלת אפשרות להרחקת תומכי המשטר הקיצוניים מהארץ.
שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, הביע עמדה תקיפה נגד שהייתם של מסתננים זרים בכלל ואלו התומכים במשטר הדכאני בפרט. בן גביר אף הודיע כי בכוונתו להוביל מהלך חקיקתי אשר יאפשר את גירוש כל מי שתומך במשטר או מבצע עבירה פלילית. לדבריו, בג"ץ מציב לעיתים חסמים למהלך כזה, אך יש להקל ברף ההוכחה ולזרז את תהליכי הגירוש על מנת להבטיח את שלום הציבור.
בנוסף, השר לביטחון לאומי הודיע על השקעת משאבים ומשאבים כספיים משמעותיים להגברת האכיפה בדרום תל אביב. לדברי השר, הוקמה יחידה משימתית הכוללת לוחמי מג"ב שמטרתה לטפל בנושא המסתננים ובפעולות בלתי חוקיות המתבצעות בדרום תל אביב. עוד צוין כי המשרד ימשיך לפעול בדרכים חוקיות לגרש את תומכי המשטר ולנקות את אזור דרום תל אביב מהשפעת האלימות הקשה של מסתננים.
הסוגיות החברתיות והביטחוניות
בעוד הדרג המדיני מתמודד עם השלכות מדיניות אי-ההרחקה, תושבי דרום תל אביב מרגישים נטושים מול בעיות של אלימות, פשיעה וחוסר סדר שהובאו לאזור בעקבות השהות של מבקשי מקלט ותומכי המשטר האריתריאי. תושבים ופעילים חברתיים מציינים כי ישנה תחושה של חוסר אונים, וכי הפתרונות שהוצעו עד כה לא היו מספקים. רבים דורשים לפעול באופן יותר תקיף כדי להרחיק מהאזור את מי שמפר את החוק, וליצור מרחב בטוח לתושבי השכונות המקומיות, למבקשי המקלט שמצויים בסיכון אמיתי ולכלל הציבור הישראלי.