עדכון אחרון ב – יום ראשון, 17 נובמבר 2024, 6:20 על ידי חדשות תל אביב
לאחר שנים של תכנון, דיונים ומחלוקות, אישרה אתמול (ד') הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב-יפו את תוכנית המגדלים בכיכר אתרים. מדובר בפרויקט שאפתני הכולל הריסה מוחלטת של המתחם הוותיק והחלפתו בשני מגדלים בגובה של עד 25 קומות, יחד עם פיתוח מרחבים ציבוריים חדשים. למרות האישור, ההתנגדויות הרבות מצד תושבים ועמותות מקומיות מבטיחות מאבק משפטי ארוך שעלול לעכב את הביצוע.
עיקרי התוכנית
התוכנית שהובילה קרן JTLV1 כוללת הריסה מלאה של הכיכר הנוכחית, יחד עם מבנה הדיסקוטק, הרחוב המשוקע ובית המלון מרינה. במקומם, מתוכננים לקום שני מגדלים בגובה 25 קומות שיכללו כ-220 יחידות דיור ו-300 חדרי מלון. בנוסף, ייבנו 4,800 מ"ר של שטחים ציבוריים במפלס המרינה, פארק חופי חדש וכיכר ציבורית שתתחבר ישירות לשדרות בן גוריון.
הרחוב המשוקע הנוכחי, שבעבר נועד להפריד את תנועת כלי הרכב מהולכי הרגל, יבוטל, והכביש יעלה למפלס הקרקע כחלק מתפיסה אורבנית המקדמת חיבור בין השדרה לחוף. הכיכר החדשה תכלול טיילת חוף, מרפסות תצפית ציבוריות ושיפועים מתונים לשיפור הנגישות לכלל האוכלוסייה.
הרקע להחלטה
כיכר אתרים נחנכה בשנת 1975 ונחשבה לאחד המיזמים היוקרתיים בעיר בזמנו. בשנותיה הראשונות הצליח המתחם למשוך אליו מבקרים רבים, אך עם הזמן הידרדר, והפך למפגע אורבני ולאזור מסחרי נטוש. לאור זאת, עיריית תל אביב יזמה, בשיתוף קרן JTLV1 ובעלי הקרקעות באזור, תוכנית שאפתנית להריסת המתחם ובניית פרויקט חדש במקומו.
כבר בשנת 2015 החלו היזמים בקידום התוכנית, עוד לפני שתוכנית המתאר של תל אביב (תוכנית תא/5000) אושרה סופית. תחילה התירה העירייה בנייה לגובה של עד 40 קומות במתחם, אך בעקבות עתירות ותכנון מחודש, אושר לבסוף בינוי של 25 קומות בלבד, הכולל גם תמהיל של מגורים ומלונאות.
התנגדויות ומאבק ציבורי
הפרויקט זכה להתנגדות עזה מצד תושבי האזור ועמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים". לטענת העמותה, התוכנית פוגעת באופי הציבורי של המתחם ובגישה החופשית לים. עו"ד נעם קולודני, המייצג את העמותה, ציין כי "התוכנית חוסמת את הגישה הישירה מהשדרה לים, מפקיעה שטחים ציבוריים והופכת אותם לשטח פרטי פתוח (שפ"פ), שאינו מבטיח גישה חופשית לציבור".
העמותה מתנגדת גם להיבטים התכנוניים של הפרויקט, כולל גובה המגדלים, השפעתם הנופית על האזור והשימוש בשטחים שמיועדים כיום לצרכים ציבוריים. לטענת המתנגדים, השינויים המוצעים יגרמו לפגיעה סביבתית, תחבורתית ואקלימית, תוך זניחת המטרה הציבורית של הכיכר.
בנוסף, אחת הטענות המרכזיות של העמותה נוגעת להפיכת שטחים ציבוריים לשטח פרטי. לטענתם, הניסיון מלמד ששטחים המוגדרים כשפ"פ אינם נגישים בפועל לציבור הרחב, וכי מדובר בהפקעת משאבים עירוניים לטובת היזמים ללא פיצוי הולם.
התגובה הרשמית של העירייה
מעיריית תל אביב נמסר כי התוכנית אושרה מתוך כוונה לשפר את איכות החיים בעיר ולחבר את שדרות בן גוריון עם רצועת החוף בצורה מיטבית. העירייה הדגישה כי מדובר בתוכנית חדשנית המתאימה לצרכי העיר המודרניים ותורמת לחידוש קו החוף והמרחב הציבורי.
בהודעת העירייה נכתב: "התוכנית נועדה לשקם את כיכר אתרים ולהתאים אותה לצורכי תל אביב-יפו של המאה ה-21, תוך שמירה על עקרונות תכנון סביבתי וחברתי". עוד נמסר כי חלק משמעותי מהשטחים הציבוריים יהיו בבעלות העירייה ויוקצו לשימושים ציבוריים.
תכנון ותהליך העבודה
תוכנית כיכר אתרים החדשה תוכננה על ידי משרד האדריכלים הבינלאומי נורמן פוסטר, בשיתוף משרד האדריכלים הישראלי ישר אדריכלים, בראשות אבנר ישר. התכנון הושלם תוך שיתוף פעולה עם קבוצות מיקוד ותהליך שיתוף ציבור.
הוועדה המקומית ציינה כי הכיכר הנוכחית אינה עונה על צורכי התושבים ואינה משתלבת בתפיסה האסטרטגית של העירייה בנוגע למרחבים הציבוריים בקו החוף. המבנה המשוקע יצר נתק בין השדרה לחוף, והמעברים הציבוריים אינם בשימוש ברובם.
העתיד הצפוי לפרויקט
למרות האישור, הדרך ליישום התוכנית עוד ארוכה. עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" מתכננת להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית, ובמידת הצורך תמשיך במאבק המשפטי. מדובר באחת התוכניות המורכבות ביותר שאושרו בעיר, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה ציבורית.
עם זאת, אם התוכנית תיושם, היא עשויה לשנות את פני האזור ולהפוך אותו למרכז אורבני חדשני המחבר בין השדרה לחוף. השאלה המרכזית נותרה האם החזון החדש יתממש, ואם כן, כיצד ישפיע על אופייה של תל אביב ועל חיי התושבים במרחב הציבורי.